העסקה בניגוד לחוק עובדים זרים – כתבי אישום

לאור מדיניות המדינה להחמיר עם מעסיקי עובדים זרים ולהגיש כתבי אישום בגין העסקה בניגוד לחוק עובדים זרים, התשנ"א, 1991 (להלן "חוק עובדים זרים") – גם מקום שהיה נהוג קודם לכן להסתפק בקנסות מנהליים – יתמקד מאמר זה בהליך הפלילי.

רשויות המדינה הממונות על אכיפת חוק עובדים זרים הינן- משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה (התמ"ת) וכן רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול של משרד הפנים.

עובד זר

עובד זר הינו "עובד שאינו אזרח ישראל או תושב בה".

הגדרה זו מורכבת משני יסודות-היותו של האדם "זר" בארץ והיותו "עובד"-כלומר מבצע עבודה כלשהי בישראל למטרת פרנסה.

העסקת עובד זר שלא כדין

חל איסור חמור בישראל על העסקת "עובד זר" ללא קבלת היתר לכך מאת הממונה על העסקת זרים (כהגדרתו בחוק עובדים זרים).

היתרים ניתנים למעסיקים בענף הבניין, החקלאות, התעשייה, המסעדות האתניות, האסיאתיות, המומחים והסיעוד – בתנאי שהממונה מצא שהינם עומדים בקריטריונים המיוחדים שנקבעו לגבי כל ענף בנפרד.

מעסיק שקיבל מאת הממונה היתר להעסקת עובד זר חייב להסדיר אשרת עבודה לאותו עובד מסוים שבכוונתו להעסיק. אשרת העובדה (ב/1) תוטבע בדרכונו של העובד ויצוין הענף בו רשאי העובד לעסוק. חל איסור להעסיק עובד זר מבלי שהוטבעה בדרכונו אשרת עבודה תקפה ביום ההעסקה וזאת תוך ציון ענף העבודה וכן שמו של המעסיק הספציפי אשר מעסיק אותו.

בנוסף, על המעסיק לרשום את העובד הזר כדין לעבודה אצלו בהתאם לנוהל העסקת זרים החל על כל ענף עבודה.

בשנים האחרונות חלו רפורמות בתחום העסקת עובדים זרים בעיקר בענפי הבנייה והסיעוד.

בענף הסיעוד – מעסיק בעל היתר רשאי להעסיק עובד זר רק אם העובד והמעסיק נרשמו באחת מתוך רשימה סגורה של לשכות מורשות מוכרות במשרד התמ"ת.

בענף הבנייה – ביום 1.5.05 בוצעה רפורמה בתחום העסקת עובדים זרים בענף הבניין ונקבע "נוהל העסקת עובדים זרים בענף הבניין ע"י קבלני כוח-אדם". עפ"י הנוהל החדש – קבלן בניין אינו רשאי עוד להעסיק עובד זר באופן ישיר אלא אך ורק באמצעות תאגיד מורשה לכך.

העסקת עובד זר ללא היתר תקף ו/או מבלי שהוטבעה בדרכונו אשרת עבודה בתוקף על שם המעסיק ו/או מבלי שהעובד נרשם כדין לעבודה אצל המעסיק, מהווה עבירה פלילית שעונשה קנס או מאסר.

לא די בכך שהעובד רשום על שם המעסיק כדין – חוק עובדים זרים מטיל על המעסיק חובות נוספות מיוחדות כלפי העובד הזר וכלפי רשויות המדינה ועל כך יפורט על קצה המזלג כדלהלן:

מעסיק של עובד זר חייב להעניק לעובדו את אותם תנאי העבודה להם זכאי עובד ישראלי על פי כל דין, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או נוהג. עובד זכאי לשכר מינימום, תשלום בגין עבודה בשעות נוספות, לחופשה שנתית, לימי שבתון וליום מנוחה שבועי בהתאם לדתו, לתשלום דמי נסיעה, דמי הבראה ,פיצויי פיטורין וכו'.

חוזה עבודה – על המעסיק להתקשר עם העובד הזר בחוזה עבודה מפורט בכתב, בשפתו של העובד, בה מפורטים כל תנאי העבודה של העובד הזר כפי שסוכמו מראש בין הצדדים – על המעסיק למסור לעובד הזר עותק מחוזה העבודה. רצוי גם להחתים את העובד הזר על כך שהינו מאשר כי קיבל עותק כאמור.

ביטוח רפואי – על המעסיק להסדיר לעובד הזר ביטוח רפואי בחברת ביטוח בעלת רישיון מיוחד לכך שיהיה תקף לכל תקופת העסקתו.

מגורים הולמים לעובד הזר – על המעסיק להעמיד לרשות העובד הזר מגורים הולמים למשך כל תקופת עבודתו אצלו ובמשך תקופה של 7 ימים נוספים מסיום עבודתו.

החזקת מסמכים – על המעסיק להחזיק במקום העבודה את כל המסמכים הנוגעים לתנאי העסקת העובד הזר.

תלוש שכר – על המעסיק חלה חובה למסור לעובד תלוש שכר חודשי המפרט את סך התשלומים/ניכויים משכר העובד בהתאם לסעיף 24 לחוק הגנת השכר, התשי"ח, 1958.

העסקת עובד זר תוך הפרה של כל אחת מהדרישות שפורטו כדלקמן מהווה גם היא עבירה פלילית.

לגבי עובד תושב שטחים

היתרי העסקת עובדי שטחים ניתנים בכפוף לאישור משרד הביטחון ובהתאם למכסות שקבעה הממשלה. עקרונית , ניתן להעסיק תושב שטחים כאשר בידיו אישור כניסה, שהייה ועבודה בישראל בהתאם להוראות ההיתר.

גם במקרה זה העסקת עובד שטחים מבלי שבידי העובד היתר כדין מהווה עבירה פלילית. מדובר בסוגיה שונה ובכללים שונים שלא יורחבו במאמר זה. כתבי האישום במקרה זה מוגשים גם באמצעות משטרת ישראל בהתאם לחוק הכניסה לישראל, 1952 ומנוהלים בבתי משפט שלום.

אכיפת הוראות חוק עובדים זרים

אכיפה זו מבוצעת ע"י מפקחים מטעם הרשויות הממונות אשר בסמכותם להיכנס לכל אתר עבודה/עסק ולבדוק את סטאטוס העובדים ותנאי העסקתם. על המעסיק חלה חובה לשתף עם המפקחים ,במהלך הביקורת, פעולה ושלא להפריע למהלך עבודתם.

אם בעקבות הביקורת יסתבר כי ,קיים חשד לביצועה לכאורה של עבירת העסקה שלא כדין של עובד זר, ייגבו המפקחים עדויות בשטח מהעובדים הזרים וכן מהמעסיק או מנהל העבודה השוהה באתר וכל אדם אשר עשוי להשליך אור על עובדות ביצועה של העבירה. למפקחים שמורה הזכות לזמן חשודים ו/או עדים נוספים בכל שלב לאחר הביקורת על מנת להשלים חקירה. תום תקופת ההתיישנות –כחמש שנים לאחר האירוע.

היות ועסקינן בעבירה פלילית הרי שחקירת החשודים נגבית תחת אזהרה. לחשוד שמורה הזכות להיוועץ עם עו"ד טרם החקירה.

כל העדויות וחומר החקירה שנאסף מהווה את התשתית הראייתית בהסתמך עליה יחליט התובע המוסמך – בסיומה של החקירה הפלילית – על המשך ההליכים שיינקטו כנגד המעסיק.

לתובע שיקול דעת להחליט אם לפתוח כנגד המעסיק בהליך פלילי ולהגיש כנגדו כתב אישום או לנקוט בהליך מנהלי שמשמעותו הטלת קנס מנהלי ששיעורו קצוב ובהתאם לעבירות שנעברו.

כתב האישום

כתב האישום מוגש באמצעות התביעה המשפטית של משרד התמ"ת/משרד הפנים בהתאם לחוק עובדים זרים. המדינה הינה "המאשימה" והמעסיק הינו "נאשם" בכתב האישום.

אם נעברה עבירה על חוק עובדים זרים בידי תאגיד, יואשם בעבירה כל אדם שבשעת ביצועה לכאורה של העבירה היה מנהל או שותף פעיל (למעט שותף מוגבל) או פקיד אחראי בתאגיד .

המשפט הפלילי יתנהל בבית הדין האזורי לעבודה אשר לו הסמכות המקומית לדון בכתב האישום. (בד"כ המקום הקובע הוא מקום ביצועה של העבירה).

עם הגשת כתב האישום קמה למעסיק (הנאשם) זכות לעיין בחומר החקירה בתיק.

היוועצות עם עו"ד טרם החקירה, לאור חומר החקירה וטרם ביצועה של ההקראה בתיק – השלב בו מציג הנאשם את קו הגנתו – הינה חשובה ואף קריטית לגורל התיק .

מבחינה משפטית – על המאשימה להוכיח את היסוד העובדתי והנפשי של העבירה.

היסוד הנפשי הנדרש בענייננו, לשם הרשעה בעבירה לפי סע' 2(א)(1) ו- (2) לחוק, הוא כוונה פלילית מסוג של "מודעות", כפי שהוגדרה בסעיף 20(ג) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, לפיו "רואים אדם שחשד בטיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום נסיבות כמי שהיה מודע להם אם נמנע מלבררם".

במסגרת היסוד הנפשי של "מודעות", הכירה הפסיקה בחריג לידיעה ממשית של רכיב הכוונה הפלילית ודרך חלופית להוכחת הידיעה הממשית, על פי הכלל של "עצימת עיניים". מצב נפשי זה כמוהו, בעיני החוק, כידיעה ממשית, והוא נעוץ בהימנעות מלבחון ולבדוק מצב דברים שלגביו עשוי להיות חשד כי אסור הוא (ע"פ 538/89 ורשבסקי נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(2) 870).

"עצימת עיניים" מפני הכרה באפשרות קיומה של נסיבה הנמנית עם היסוד העובדתי שבעבירה, כמוה כמודעות בפועל לקיומה של הנסיבה, והיא מהווה תחליף למודעות בפועל על כל הכרוך בה (ע"פ 5612/92 מדינת ישראל נ' בארי, פ"ד מח(1) 302).

לעניין היסוד הנפשי של עצימת עיניים בהעסקת עובד זר שלא כדין, נפסק:

"חשד בדבר היעדר היתר כדין להעסקת עובד זר, מתקיים אל מול הצורך לבירור עובדות אל: קיומו של היתר לעובד הזר לעבוד בישראל; תוקף ההיתר על פי מועדי, והיקף תחולתו….יסוד נפשי של "עצימת עיניים" מתקיים באחד משני מקרים: בנסיבות המקרה כפי שהוכחו, לא עלה חשד בליבו של הנאשם; או משקינן חשד בליבו של הנאשם, או שיכול היה לקנן בו החשד, בדק הנאשם את החשד והביא לאישושו או להפרכתו. הפרכת קיומו של חשד כאמור המגיע כדי "מודעות" מוטלת על הנאשם…" (ע"פ 22/06 מדינת ישראל נ' רוזן, ניתן ביום 28/3/07).

כן נפסק:

"חובת הבירור היסודית והמקיפה, חלה, אפוא, כאשר מדובר בעובד זר, או במי שנחזה להיות עובד זר, כאשר בנסיבות המקרה מתעורר החשד לאפשרות של העסקתו שלא כדין. במסגרת זו, חייב המעסיק הפוטנציאלי, לדרוש ולחקור לזהותו של העובד הזר ובסוג רישיון ההעסקה שניתן לו. כך בכל מקרה בו התעורר או אמור היה להתעורר החשד, בין מדובר בהתקשרות קצרה, או ממושכת, בהתקשרות לתקופה זמנית, או קבועה" (ר' פסק הדין בעניין רוזן לעיל).

החשד הנדרש אם כן, להוכחת יסוד ה"מודעות" אינו רק החשד במישור הסובייקטיבי, אשר הוכח קיומו בפועל אצל הנאשם, אלא אף כאשר נוצרות נסיבות אשר על פי טיבן צריכות היו לעורר את חשדו של הנאשם בדבר אפשרות קיומה של עבירה על החוק, במישור האובייקטיבי.

בעניין רוזן הנ"ל התייחס בית הדין לנסיבות שיש בהן כדי לבסס חשד לאפשרות העסקה שלא כדין, וציין בין היתר את נסיבות ההתקשרות, אופי ההתקשרות האם היא ספוראדית או מקרית וארעית, מקום המפגש עם העובד לצורך ההתקשרות להעסקתו והתרשמות העשויה להילמד מהמבטא והשפה השגורה בפיו של העובד הזר. פסק הדין שם התייחס לעובדים זרים תושבי שטחים, אולם ניתן להשליך ממנו אף לעניין עובדים זרים אחרים.

עונשים

הרשעה בביצוע עבירה על חוק עובדים זרים תגרור אחריה קנס עונשי מקסימאלי בשיעור של 104,400 ש"ח לכל עבירה! או עונש של מאסר בפועל.

בהתאם לחוק עסקאות גופים ציבוריים, תשל"ו-1976 הרשעת חברה תגרום לאי יכולתה להתקשר עם המדינה לביצוע עבודות מסוימות.

החוק גם מטיל על נושא המשרה בחברה את החובה לפקח ולעשות ככל שניתן על מנת למנוע ביצועה של עבירה. על נושא המשרה מוטלת אחריות אישית, ואם לא יעשה כן ויורשע בביצוע עבירה על חוק עובדים זרים – יהיה חשוף לשורה של סנקציות אישיות כגון אי יכולת לשמש כנבחר ציבור או דירקטור בחברה.

* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!