הסכם שכ"ט של רואה חשבון אינו חוקי כי שכר הטרחה נקבע לפי שווי מניות החברה ונוגד את עיקרון אי תלות – אי התרת מס תשומות מכיוון ששימשו לעסקה שאיננה חייבת במס ערך מוסף.
מדובר באגודה שיתופית, שלימים הפכה לחברה, ובשלב מסוים גם הונפקה בבורסה.
רו"ח המבקר של החברה נתן לחברה שירותי ביקורת במשך עשרות שנים, ולא תמיד קיבל תמורה עבור השירותים שנתן.
רגע לפני הנפקה, חתמו בעלי המניות על התחייבות לשלם לרו"ח 5% משווי המניות שיהיו בידיהם אחרי ההנפקה, וזאת תמורת שירותיו במשך השנים. לאחר ביצוע ההנפקה התנערו בעלי המניות מההתחייבות וטענו שחתמו עליה רק כי חששו שרו"ח יחבל בהנפקה אם ירגיש שהתמורה אליו לא מובטחת.
אבל, אסור לרו"ח מבקר לקבל את התמורה בעד השירותים כנגזרת של שווי מניות, אלא יש לחייב את החברה לפי שעות העבודה שהקדיש בפועל. בית המשפט קבע(1) שההתחייבות איננה חוקית ולכן בטלה, וזאת רק משום שהיא נוגדת את עיקרון אי התלות.
פסק הדין עסק בשאלת התרתן בניכוי של תשומות בחברה החזיקה בנדל"ן מניב בחו"ל דרך חברת ריט. הכלל הקובע בחוק מס ערך מוסף הינו כי תשומות יותרו רק אם שימשו לעסקה חייבת במס ערך מוסף ולהיפך, קרי, אם התשומות שימשו לעסקה שאינה חייבת במס ערך מוסף, הן לא יותרו בניכוי. בית המשפט מנע את התרת מס התשומות מכיוון ששימשו לעסקה שאיננה חייבת במס ערך מוסף.
המדובר בחברת גזית גלוב, חברה שהיא סיפור הצלחה ישראלי בכל קנה מידה. החברה בעבר הנפיקה אגרות חוב, ובכסף שגייסה רכשה נדל"ן מניב בארצות הברית. בהמשך הרחיבה החברה את פעילותה, הנפיקה אגרות חוב נוספות ורכשה נכסים גם בקנדה ובאירופה.
כיום החזקות החברה בנדל"ן המניב בארה"ב מבוצעות דרך חברת ריט – חברת ענק המונפקת בבורסה לניירות ערך בארצות הברית. בעצם, כל השקעותיה בנדל"ן בחו"ל מבוצעות על ידי חברות בנות ולא ישירות על ידי החברה.
לצורך פעילותה, החברה צריכה להמשיך ולגייס כספים, אז בתשקיף היא מציגה את עצמה כחברה מוצלחת העוסקת ברכישה וניהול של נדלן מניב, (מה שככל הנראה נכון) כדי שהציבור ירצה להשקיע בה.
לצרכי מס טוענת החברה שהפעילות סולו שלה מסתכמת במתן שירות לחברות הבנות (בתשקיף מוצגת הפעילות במאוחד, קרי פעילות כל הקבוצה יחד, בנטרול פעילויות בין קבוצתיות, כמו ניהול מאחת לשנייה). לטענת החברה, היא לא משקיעה בנדל"ן, אלו הן חברות הבנות שלה שמשקיעות בנדל"ן, כל פעילות החברה עצמה מסתכמת במתן שירותי ניהול לבנות.
סעיף 41 לחוק מס ערך מוסף קובע כי לא יותר מס תשומות שיצא בגין עסקאות שאינן חייבות במס ערך מוסף. (לעניין זה חיוב במס ערך מוסף בשיעור אפס כמו ביצוא מאפשר קיזוז תשומות).
תקנה 18 לתקנות מס ערך מוסף קובעת שאם התשומות שימשו גם לעסקאות חייבות וגם לעסקאות לא חייבות, יותר בניכוי רק חלק מהתשומות.
כך קבע מנהל מס ערך מוסף והתיר לחברה ניכוי של 25% בלבד ממס התשומות כשהוא טוען שעיקר פעילות החברה היא ברכישה וניהול של נדלן בחו"ל, שהיא פעילות שאיננה חייבת במס ערך מוסף.
נשאלת השאלה – האם פעילות הנדל"ן בחול היא פעילות של החברה, ואז אין להתיר את מלוא מס התשומות, או שהיא פעילות של חברות הבנות, ואז התשומות שימשו רק לצורך הכנסות מניהול שחייבות במס ערך מוסף ולכן התשומות יותרו.
השופט קובע שהמצג שמציגה החברה בתשקיף הוא המצג הנכון, כלומר שהיא אכן עוסקת ברכישה וניהול של נדלן מניב בחו"ל, ולכן דחה את הערעור.
