הודאה בפני חוקר משטרה, מה שמכונה גם, "הודאת חוץ", הנה האורים והתומים של הרשות החוקרת, השגת הודאה מביאה להרשעה וודאית, ומעטים המקרים בהם סטה בית המשפט מהודאת חוץ של נאשם, והעדיף את גרסתו המתכחשת בבית המשפט.
השלב בו מובא אדם ליחידה החוקרת, הנו לרוב שלב ראשוני במעגל החקירה, לעתים כל שיש למשטרה הנם חשדות חלשים ולכן כל אמרה של האדם הנחקר עלולה לשמש כנדבך נוסף, ולרוב מרכזי בשלב המשפט.
יש לציין כי בשלב החקירה, כל עוד לא הוסבר לאדם הנחקר מפורשות כי הוא חשוד, הוא נהנה מזכות שתיקה יחסית. המשמעות היא כי אין לו זכות שתיקה מלאה, אלא עליו לענות על כל השאלות שיפנו אליו החוקרים, למעט שאלות אשר הוא סבור כי תשובה עליהם עשויה להפלילו.
אם וכאשר החוקרים הגיעו למסקנה שחקירתו של אדם עלולה להוביל להאשמתו בעבירה פלילית, אזי במקרה זה הוא הופך לחשוד. החוקרים חייבים להזהירו מפני הצפוי לו, האזהרה תירשם והנחקר יתבקש לחתום לאישור ביצוע האזהרה. החקירה המתנהלת משלב זה מכונה לפיכך חקירה באזהרה.
מרגע הפיכתו לחשוד, נהנה הוא מזכות שתיקה מלאה, וזכותו לבחור להימנע מלהשיב לשאלות חוקריו. יש לשים לב לכך כי הימנעותו מלהשיב לשאלות החוקרים עשויה לשמש בשלב המשפט כחיזוק לראיות התביעה נגדו ולכן יש לבחור ולהשתמש בזכות זו בכובד ראש.
רבים הם המקרים בהם פיהם ולשונותיהם של החשודים הפלילו אותם בעבירות אשר בדיעבד התברר שהם כלל לא ביצעו.
על מנת לשמור על זכויותיו של החשוד, זכותו לבקש כי סנגורו יהיה נוכח בחקירה וזכותו לבקש להיוועץ עמו, לכן חשוב ואף קריטי, לבקש עורך דין פלילי הבקיא בתחום, אשר ברוב המקרים משמש כפה לחשוד ומונע הסתבכות מיותרת שלא לצורך, אשר הייתה יכולה להימנע בקלות עם ייעוץ נכון ומקצועי בזמן.
