אי חבות במס בגין פיצויים על עוגמת נפש לעובד
בעניין זה 1 עלתה לדיון שאלת חיובם במס של סכום כולל שקיבל עובד ממעבידו בעקבות הסכם פשרה בין הצדדים.
בהתאם לעובדות המקרה, המסופר על מנהל שכיר שפוטר מעבודתו בחברה. המנהל פנה לבית הדין לעבודה על מנת לקבל פיצוי בגין הפיטורין וכן בגין עגמת נפש, פגיעה בשמו הטוב ופגיעה נפשית שפגעה בו לטענתו החברה.
במהלך המשפט הגיעו הצדדים להסכם פשרה לפיו ישולם לו פיצוי בסך 660,000 ₪ על פי החלוקה הבאה:
- סך של 55,000 ₪ בגין הפרשי שכר.
- סך של 7,300 ₪ בגין ביטוח מנהלים וקרן השתלמות.
- סך של 110,000 ₪ בגין הוצאותיו של המערער בניהול התובענה.
- סך של 380,000 ₪ פיצוי בגין עוגמת נפש ונזק כמתואר בסעיף 63 לכתב התביעה.
- סך של 107,700 ₪ בגין הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף 72 לכתב התביעה.
החברה שחתמה על הסכם הפשרה ניכתה במקור מס מכל התשלום כאילו היה משכורת, והעבירה אותו לפקיד השומה. המערער טען כי לאור העוינות הרבה שהייתה בינו לבין החברה, נעשה צעד זה במתכוון על ידי החברה וזאת כדי לגרום לו נזק כלכלי והוצאות מיותרות מול רשויות המס.
פקיד השומה טען שכל הסכום ששולם כפיצוי חייב במס. הוא מסתמך על סעיף 2(2) לפקודה שמחייב במס כל סכום שמקבל עובד ממעבידו בקשר ליחסי עובד מעביד.
אבל סעיף 2(2) חל רק כאשר קיימים יחסי עובד- מעביד, ובזמן תשלום הפיצוי, לא היו יחסי עובד מעביד בניהם, ולכן לא ניתן באופן אוטומטי לחייב את התשלומים שהועברו למנהל במסגרת הסכם הפשרה, אלא צריך לבחון בגין מה שולם הפיצוי.
למרות שהסכם הפשרה מפרט בדיוק בגין מה ניתן הפיצוי, טורף בית המשפט את הקלפים ומחלק את הפיצוי מחדש כראות עיניו. בית המשפט קובע כי סכום של כ 220,000 ₪ שולם בגין הסתגלות, שהיא תשלום הנובע מיחסי עובד מעביד, ולכן חייב במס. סך של 160,000 הוא פיצוי בגין עגמת נפש, והוא איננו חייב.
לעניין הפרשי הצמדה וריבית קובע בית המשפט כי הפרשי הצמדה וריבית כדין הקרן. אם הקרן לא חייבת במס – גם הפרשי ההצמדה והריבית בגינה אינם חייבים ולהיפך.
לעניין החזר הוצאות בגין התביעה נקבע שהחזר ההוצאות בגין התביעה יהיה חייב במס, ולו רק משום שבדוח שהגיש דרש המנהל את הוצאות המשפט.
לעניין פיצוי בגין עגמת נפש הוא פיצוי שפטור ממס או שהוא פיצוי שאיננו חייב במס?
בפני בית המשפט העיד פרופסור גליקסברג שטען שלדעתו הפיצוי פטור לפי סעיף 9(7) הפוטר ממס פיצוי בגין חבלה. מכיוון שעגמת נפש היא סוג של חבלה נפשית. למותר לציין כי המערער לא צירף כל חוות דעת רפואית בעניין.
בית המשפט קובע כי הפיצוי איננו חייב במס היות ואין מקור לחיובו במס. לגישת בית המשפט, הסכום של 158,500 ₪ אינו חב במס היות ששוכנע כי הוא תשלום בגין נזקיו האחרים של המערער שאינם ממקור החב במס.
בית המשפט קובע כי אינו יכול להתעלם ממסכת האירועים שתוארה על ידי המערער ואף פורטה בכתבי התובענות. מסכת זו לא היוותה "תכנון מס" ואין להתעלם מטענותיו של המערער הגם שהן טענות לכאורה , בקשר עם אותה מסכת, טענות אשר הובילו את החברות להגיע עימו להסדר פשרה.
הסכום האמור לעיל, מהווה להערכת בית המשפט סכום סביר בנסיבות העניין לסילוק כל שאר טענותיו של המערער כלפי החברות. גם בכך יש תמיכה לשיטת ההערכה שנקטתי לעיל.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
