היקפו של אימוץ פתוח והשיקולים להתירו
האימוץ הוא הליך בעל משמעות אנושית עמוקה במכלול הוויות החיים. ילד, הקשור קשר דם להוריו הביולוגיים, מתנתק מהם ומועבר להורים מאמצים… מההורים הביולוגיים ניטל פרי בטנם, ויורד מסך כבד המפריד בינם לבין ילדם לשארית שנותיו הקטינות של הילד. הניתוק הוא כקריעת איבר מן החי להורה הביולוגי…."
דיני משפחה – הליך האימוץ במשפט הישראלי
הליך האימוץ בדיני המשפחה בישראל, מוכר ומוגדר על פי חוק האימוץ כאימוץ "סגור". משמעותו של מושג זה הינו ניתוק מוחלט של הילד מן המשפחה הביולוגית והטמעתו המוחלטת במשפחה המאמצת. זאת, כמובן משיקולים בדיני משפחה הנובעים מטובת הקטין והבטחתו של הליך האימוץ.
הליך האימוץ על פי החוק, הינו מוחלט ואינו כולל סייגים או תנאים. עם זאת, בשנים האחרונות, החלה מגמה בדיני המשפחה של צמצום צו האימוץ לכיוון אימוצים "פתוחים", במקום בו נסיבות העניין מאפשרות הסדר שכזה.
בפסק הדין שניתן בבית המשפט העליון ביום 16.4.08, עמדו השופטים על השיקולים המצדיקים צו אימוץ "פתוח".
דיני משפחה – מסוגלות הורית וצו האימוץ
במקרה הנדון, הקטין הוכרז כבר אימוץ בעילה של אי-מסוגלות הורית של הוריו הביולוגיים היות ואלו, אובחנו על ידי שירותי הרווחה כסובלים מבעיות של יציבות נפשית וחברתית, הרשעות פליליות רבות ואי יכולת לנהל את חייהם באופן נורמטיבי. בעקבות אי מסוגלות זו של ההורים ניתן צו האימוץ על ידי בית המשפט לענייני משפחה.
במהלך התקופה שעד להעברת הקטין למשפחה המאמצת, הותרו להורים הביולוגיים ביקורים עם הקטין בליווי שירותי הרווחה. לאחר מתן צו האימוץ והעברתו למשפחה המאמצת, דרשו ההורים הביולוגיים לאפשר להם לקבל אחת לשנה משירותי הרווחה תסקיר על מצבו של הילד.
דיני משפחה והאימוץ הפתוח
ככלל השיקולים המנחים בדיני משפחה, גם בהליך האימוץ השיקול המנחה הינו טובת הילד. בעקבות זאת, הותיר החוק חריג אפשרי, במקרים חריגים במיוחד, לשמר קשר מסוים בין הילד להוריו הביולוגיים.
מקרים כאלו של הכרה בצורך לשימור על הקשר הזה נובע מן ההבחנה כי במקרים מסוימים, הניתוק המוחלט בין הילד להוריו הביולוגי יכול להרע לקטין. תכלית זו של טובת הקטין מחייבת גם כי האימוץ הפתוח יגשים בדרך מיטבית את תכלית האימוץ.
צו אימוץ "פתוח" משמעותו צמצום תוצאותיו המוחלטות של צו האימוץ הסגור ולרוב אינו לובש צורה אחידה אם כי עשוי ללבוש צורות שונות.
במקרה דנן, ההורים הביולוגיים דרשו לקבל אחת לשנה מידע אודות הקטין, דרישה זו מהווה אחת הצורות האפשריות של צמצום תוצאותיו של צו האימוץ.
אמנם, במקרה דנן ההורים הביולוגיים לא דורשים פגישות עם הילד ועל כן מדובר ברף הנמוך ביותר של אימוץ "פתוח", אך דרישתם מסייגת את העיקרון הקיים בחוק האימוץ בדבר הניתוק המוחלט.
יתרונותיו וחסרונותיו של צו אימוץ "פתוח"
שימור הקשר עם ההורים הביולוגיים יכול לעתים להביא לצמצום חרדת נטישה המצויה אצל הקטין המאומץ. כך גם, חשיבותו לעתים גם בשימור היסטוריה משפחתית והשלמת תחושת הזהות מביאה להכרה בחשיבות הקשר עם ההורים הביולוגיים. כמו כן, היא עשויה לעזור בהפחתת תחושת האשם והסלידה העצמית של המאומץ.
מאידך, האימוץ הפתוח טומן בחובו את החשש מפני משבר זהות וערעור מצבו הנפשי של המאומץ ובעיקר ערעור יציבותו של הליך האימוץ בכללותו והטמעת המאומץ במשפחת המאמצים.
כלל היתרונות והחסרונות האפשריים מהווים רשימה בלתי סגורה של שיקולים בדיני משפחה אשר על בית המשפט להביא בחשבון כאשר הוא נדרש לשקול בשאלת אפשרתו של אימוץ "פתוח". השגת תכליתו של האימוץ הינה שיקול ראשון במעלה בדיני משפחה ובהליך האימוץ ככלל, כאשר בתוכו חבוי גם השיקול בדבר טובת המאומץ.
ככלל, בית המשפט ייבחן את השיקולים במסגרת התרתו של צו אימוץ "פתוח" בכפוף לשלושת השיקולים הבאים:
- מסוגלות ההורים הביולוגיים, יציבותם ויכולתם לשמר את יציבות הליך האימוץ.
- ההורים המאמצים וההשפעה של הליך האימוץ הפתוח עליהם.
- שיקולים הנוגעים לקטין עצמו ומהי התועלת העשויה לצמוח לקטין המאומץ מקיום קשר עם הוריו הטבעיים. שמירת הקשר עם ההורים הביולוגיים צריכה להיות בעלת משמעות עבור הילד ואמורה להטיב עמו לצורך הכרה בצו אימוץ פתוח.
החלת החריג לכלל בהתאם לנסיבות המקרה
במקרה דנן, בית המשפט קבע כי אין להחיל את החריג לחוק האימוץ ולהעניק צו אימוץ קבוע בשל אי מסוגלות ההורים והנזק אשר עלול להיווצר לקטין ולהורים המאמצים בעקבות תסקירי שירות הרווחה. אמנם, במקרים אחרים, בהן הנסיבות מצביעות על אפשרות כזו, בית המשפט יאשר את הצו החריג.
סיכומו של דבר
צו האימוץ הפתוח הינו גישה חדשה שטרם זכתה למסגרת ברורה ומוסדרת בדיני המשפחה בישראל. על כן, יישומה במסגרת הפסיקה צריך להיעשות בזהירות מרבית ותוך בחינת כל מקרה ומקרה בהתאם לנסיבותיו.
הש' רובינשטיין מוסיף כי הקושי הנפשי והחברתי הטמון בקביעה בנושאים כגון אלו אין בהם כשלעצמם בכדי להסיט את הדיון הכללי מטובת הקטין המאומץ, באומרו:
"דיני נפשות הם, ואין הכרעה שעמה שלוות הנפש. אך דומה כי זו ההכרעה הנכונה הפעם"
בג"צ 1845/07 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (טרם פורסם) ניתן בתאריך 16.4.08.
* האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
