השלכות משפטיות של הוצאת דיבה

מהי הוצאת דיבה?

הגם שרובנו, נתקלים לא פעם במהלך שיגרת יומנו, במונח "הוצאת דיבה" או במונח המקביל לו- "הוצאת לשון הרע", הרי שעדיין מדובר במטבע לשוני מורכב מתחום המשפט שאינו נהיר לכולם.

הוצאת דיבה או הוצאת לשון הרע, הינן עוולות אזרחיות המוסדרות בדין הישראלי במסגרת חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

בקליפת האגוז, חוק איסור לשון הרע אוסר פרסום דבר אשר עלול להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו, ועוד.

מהו פרסום לעניין הוצאת לשון הרע?

פרסום, לפי חוק איסור לשון הרע, יכול לבוא לידי ביטוי בצורות ואופנים שונים, בין היתר: בע"פ, בכתב או בדפוס ואף בדמות ציור, תנועה או צליל.

מתי פרסום דבר מה יהווה הוצאת לשון הרע?

לפי חוק איסור לשון הרע, רואים בפרסום דבר מה כהוצאת לשון הרע אם הדברים נאמרו לשני אנשים ויותר או אם הפרסום נעשה בכתב ומטיבו עשוי להגיע לידי אדם זולת הנפגע.

זאת ועוד. הוצאת לשון הרע יכולה אף לבוא לידי ביטוי כנגד אדם שאינו בחיים. במקרה מעין זה, לפיו עולה חשד להוצאת לשון הרע נגד אדם שנפטר, רשאים בני משפחתו להגיש תביעה בשמו.

ההשלכות המשפטיות בגין הוצאת דיבה

עוולת הוצאת לשון הרע שונה במידה מה מעוולות אזרחיות אחרות, בין היתר בשל העובדה שבניגוד לעוולות אחרות, עוולת הוצאת לשון הרע אינה נדרשת להוכחת נזק.

אכן כך- תובע, אשר מגיש תביעה בגין הוצאת לשון הרע, אינו נדרש לפי הדין הישראלי להוכיח בפני בית המשפט כי נגרם לו נזק וכפועל יוצא גם לא את גובה הנזק.

בתביעה בגין הוצאת לשון הרע, לבית המשפט סמכות אזרחית ופלילית, במסגרתה רשאי הוא:

1. להטיל חיוב כספי של 50,000 ₪, ללא הוכחת נזק.

2. להטיל חיוב כספי של עד 100,000 ₪ ו/או עונש של עד שנת מאסר לו הוכח בפני בית המשפט כי הפרסום נעשה בכוונה/ במזיד.

לסיכום

בנוסף לאמור לעיל, יש להדגיש כי בתי המשפט בארץ אינם ממהרים לקבל תביעות בגין הוצאת לשון הרע כדבר שבשגרה והחוק מעניק לנתבע/ לנאשם שורה של טענות הגנה באמצעותן יכול הוא להתמודד עם טענות התובע.

לשם המחשה, תהיינה אלה טענות הגנה ראויות אם הפרסום: נעשה לפי חוק יסוד הכנסת; אם מדובר בפרסום של ישיבת הממשלה, על ידי הממשלה או על ידי חבר בממשלה; אם הפרסום היה אמת והיה עניין בעל חשיבות ציבורית; אם הפרסום נעשה בתום לב ועוד כהנה וכהנה טענות אשר עומדות להגנתו של הנתבע/ הנאשם.

הרציונל העומד בבסיס הענקת טענות הגנה אלה, מקורו במאמץ ליצור איזון חקיקתי בין זכותו של אדם לשמירה על שמו הטוב לבין זכותו של אדם לחופש הביטוי. שתי זכויות בסיסיות וחשובות אלה עומדות באופן עקבי בסתירה במסגרת תביעות בעניין הוצאת דיבה, בה נדרש בית המשפט לבחון כל מקרה לגופו ולקבוע האם אכן עסקינן בהוצאת דיבה, אם לאו.