כיצד משפיעה הכרה באבהות על קבלת אזרחות ישראלית לילד של הורים נשואים?

רועי שלום,

גם כשההורים נשואים, ישנם מקרים שבהם משרד הפנים דורש הכרה פורמלית באבהות כדי שהילד יקבל אזרחות ישראלית.

המקרה הראשון והמרכזי הוא כאשר לא חלפו 300 ימים (כ-10 חודשים) מיום הנישואין ועד ללידת הילד. במצב כזה, הרשות עשויה לדרש הוכחות נוספות לכנות הקשר, ובמקרים מסוימים אפילו הליך משפטי להכרה באבהות. זה נובע מכך שהמדינה רוצה לוודא שמדובר בקשר אמיתי ולא ב"נישואים פיקטיביים" למטרת קבלת מעמד.

מקרה נוסף הוא כאשר הילד נולד בחו"ל וההורה הישראלי לא הודיע על דבר הלידה לנציגות ישראל באותה מדינה תוך 30 יום מיום הלידה. החוק מחייב את ההודעה במועד הזה, ואי עמידה בו עלולה להוביל לדרישה להכרה באבהות באמצעות הליך משפטי בישראל. במקרים של רישום מאוחר הרשויות עשויות לדרוש מסמכים נוספים ואף פסק דין מבית המשפט.

בנוסף, הרשות דורשת מסמכים שמוכיחים שהאם היא האם היולדת, מה שמכונה "הוכחות פרי בטן". מסמכים כאלו כוללים אישור לידה מבית היולדות, מכתב שחרור מבית החולים, או מסמכי מעקב היריון מהשליש השלישי. בהיעדר מסמכים אלו, ייתכן שיידרש פסק דין אבהות מבית המשפט בישראל.

כך עובד הליך ההכרה באבהות דרך בית המשפט למשפחה בישראל לפי "נוהל חו"ל: ההורים מגישים בקשה לבית המשפט לענייני משפחה בישראל לקביעת אבהות וצו לבדיקת DNA. בית המשפט נותן צו לעריכת בדיקה גנטית, ולפי נוהל חו"ל, הנציג הקונסולרי בנציגות הישראלית באותה מדינה אחראי לנטילת דגימות הרוק או הדם מהאב, האם והילד במקום שהותם. הדגימות נשלחות בפרוצדורה מיוחדת לאחת מארבע המעבדות המוסמכות בישראל (בדרך כלל בית החולים תל השומר), שם מבוצעת בדיקת ה-DNA. המעבדה מעבירה את תוצאות הבדיקה ישירות לבית המשפט למשפחה ולא להורים, ובית המשפט מוציא פסק דין הצהרתי. לאחר קבלת פסק הדין, ניתן להגיש אותו למשרד הפנים או לנציגות ישראלית לצורך רישום הילד כאזרח ישראלי והנפקת תעודות מעמד.