מה ההבדל בין סעיף BMBY לסעיף שוטגן?
BMBY vs. Shotgun Clause
ניצן
18/10/15
שלום רב,
בהמשך למאמר על סעיף BMBY
http://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=4031
כמו כן, אין כמעט איזכורים של BMBY במקורות בשפה האנגלית באינטרנט, האם זה סעיף שיותר מקובל בארץ עקב כך שנלמד בארץ הלימודי משפטים?
אני בקשר עם שותפים עתידיים במארה״ב ומצאתי כי הסעיף שוטגן דומה מאוד במהותו.
https://en.wikipedia.org/wiki/Shotgun_clause
מישהו יוכל להסביר את ההבדל בין השניים אם קיים?
בהמשך למאמר על סעיף BMBY
http://www.lawforums.co.il/fullArticleDetails.aspx?id=4031
כמו כן, אין כמעט איזכורים של BMBY במקורות בשפה האנגלית באינטרנט, האם זה סעיף שיותר מקובל בארץ עקב כך שנלמד בארץ הלימודי משפטים?
אני בקשר עם שותפים עתידיים במארה״ב ומצאתי כי הסעיף שוטגן דומה מאוד במהותו.
https://en.wikipedia.org/wiki/Shotgun_clause
מישהו יוכל להסביר את ההבדל בין השניים אם קיים?
על פניו אין סתירה אלו שני מושגים שונים במהותם
ofer309
20/10/15
עסקת במבי, ראשי תיבות של המילים באנגלית Buy Me Buy You הוא מנגנון עסקי שאמור להסדיר יחסי שותפות בין שתי חברות עסקיות בלי ליצור רווח לאף אחת מהן. החיסכון הוא לא להזדקק לצד שלישי על מנת לקיים מערכת עסקית יעילה. (מול האלטרנטיבה) Shotgun Clause. הוא מנגנון משפטי המסדיר מראש התנתקות עבור שותפים עסקיים או בעלי מניות שאינם מצליחים להסתדר בינהם אבל עדיין יש להם אינטרס משותף הצלחת המערכת העסקית הקיימת.
BMBY Vs Shotgun Clause
ניר שושני, עו"ד
21/10/15
ניצן שלום,
אני חולק על האבחנה של עופר.
שני המנגנונים זהים במהותם, ומטרתם אחת: להביא לפרידה בין בעלי שותפים בחברה X (שלא מצליחים במו"מ להגיע להסכמה מי השותף שישאר בחברה ומי ייצא) כך שצד א' מציע לצד ב' לרכוש את מניותיו של צד ב' במחיר A, וצד ב' יכול להיענות להצעה, או לדחות אותה ולרכוש את מניות צד א' באותו מחיר.
כדאי גם לזכור, שיש כמה וורסיות להפעיל את מנגנון הפרידה הנ"ל. הלוגיקה, אותה לוגיקה.
ישנם הסכמים שמגבילים את היכולת להפעיל את המנגנון הנ"ל רק למצבים שבהם החברה הגיעה למבוי סתום, ע"מ למנוע הפעלה מניפולטיבית של המנגנון הזה.
אני חולק על האבחנה של עופר.
שני המנגנונים זהים במהותם, ומטרתם אחת: להביא לפרידה בין בעלי שותפים בחברה X (שלא מצליחים במו"מ להגיע להסכמה מי השותף שישאר בחברה ומי ייצא) כך שצד א' מציע לצד ב' לרכוש את מניותיו של צד ב' במחיר A, וצד ב' יכול להיענות להצעה, או לדחות אותה ולרכוש את מניות צד א' באותו מחיר.
כדאי גם לזכור, שיש כמה וורסיות להפעיל את מנגנון הפרידה הנ"ל. הלוגיקה, אותה לוגיקה.
ישנם הסכמים שמגבילים את היכולת להפעיל את המנגנון הנ"ל רק למצבים שבהם החברה הגיעה למבוי סתום, ע"מ למנוע הפעלה מניפולטיבית של המנגנון הזה.
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי