כיצד ניתן לבצע "הרמת מסך" בתביעה אישית נגד מנכ"ל חברה?
מהם הסיכויים שלי?
דן
29/10/11
אני תובע אדם שהוא מנכ"ל של חברה שחייבת לי כסף עבור שירותיי כמרצה בחברה.הבעיה היא שהחברה היא חברה-בת לחברה שאותו אדם הוא גם הבעלים וגם המנכ"ל שלה.מכיוון שהבעלים של החברה הנתבעת הן שתי חברות - מה הסיכויים שלי בתביעה אישית וישירה כלפיו? האם אוכל לבצע כאן "הרמת מסך".נ.באינני משפטן ואינני מיוצג ע"י עו"ד.רוב תודות.דן
מתי ניתן לבצע "הרמת מסך"
עו"ד משה כאהן
מנהל
01/11/11
אני משער שמצבה של החברה שהעסיקה אתך הינו בכי רע, ולכן אתה נאלץ לשקול לתבוע את הבעלים באופן אישי, שאם לא כן, ראוי שתגיש את התביעה כנגד החברה שההעסיקה אותך.
סעיף 6(א) לחוק החברות התשנ"ט- 1999, קובע כי בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעלי מניותיה ("הרמת מסך"), אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים שבהם מתברר שהשימוש של בעלי המניות באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה:
-באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה, או
-באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
בית המשפט עשוי להורות על הרמת את מסך ההתאגדות מעל חברה מכח סעיף 6 לחוק החברות ולחייב את בעלי מניותיה של החברה בחיוביה, כתגובה לשימוש לרעה שעשו אותם בעלי המניות במסך ההתאגדות של החברה שבבעלותם.
כך למשל, יעשה ביהמ"ש שימוש בהרמת מסך במקרים הבאים:
(א) תרמית.
(ב) ערבוב של נכסי החברה עם נכסיהם של בעלי המניות.
(ג) העמדת מימון עצמי קטן ביותר מצד בעלי המניות אשר הביא לקריסת החברה.
(ד) יחס מינוף גדול במיוחד.
(ה) העברת נכסים מהחברה ללא תמורה ראויה.
סעיף 6(א) לחוק החברות התשנ"ט- 1999, קובע כי בית המשפט רשאי לייחס חוב של חברה לבעלי מניותיה ("הרמת מסך"), אם מצא כי בנסיבות העניין צודק ונכון לעשות כן, במקרים שבהם מתברר שהשימוש של בעלי המניות באישיות המשפטית הנפרדת של החברה נעשה:
-באופן שיש בו כדי להונות אדם או לקפח נושה, או
-באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה.
בית המשפט עשוי להורות על הרמת את מסך ההתאגדות מעל חברה מכח סעיף 6 לחוק החברות ולחייב את בעלי מניותיה של החברה בחיוביה, כתגובה לשימוש לרעה שעשו אותם בעלי המניות במסך ההתאגדות של החברה שבבעלותם.
כך למשל, יעשה ביהמ"ש שימוש בהרמת מסך במקרים הבאים:
(א) תרמית.
(ב) ערבוב של נכסי החברה עם נכסיהם של בעלי המניות.
(ג) העמדת מימון עצמי קטן ביותר מצד בעלי המניות אשר הביא לקריסת החברה.
(ד) יחס מינוף גדול במיוחד.
(ה) העברת נכסים מהחברה ללא תמורה ראויה.
האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!
קבלו עכשיו ייעוץ משפטי אישי
