הודעות אחרונות

  • פורום דיני נזיקין 14:42   26/09/2017 אחריות לנפילת קשישה בעבודה צהריים טובים,רק אם יוכח שעקב רשלנות שלך היא נפלה או שעקב רשלנות שלך לא מנעת את הנפילה, אז ניתן יה...
  • פורום דיני חברות 14:40   26/09/2017 אזרח מדובר בשיקול עסקי שתלוי בהרבה נסיבות ולכן לצערנו לא נוכל לתת לך תשובה.בברכה, משה כאהן, עו"ד מ...
  • פורום ביטוח לאומי 14:39   26/09/2017 סיוע משפטי מול ועדת ביטוח לאומי שךופ אני מקבל קיצבת נכות כללית משנת 2015הקיצה הינה זמנית  עד12/2017אני כיום מקבל סיוע משפטי ...
  • פורום צרכנות | תביעות קטנות 14:07   26/09/2017 תיקון: מציעים
  • פורום דיני תעבורה 14:02   26/09/2017 גמר חתימה טובה ושנה בטוחה לכולם, בין אם אתם בנתיב הימני, השמאלי או האמצעי :-) 

ליעוץ אישי עם עו'ד

 
select

משרד הפנים: הוועדה ההומניטארית לעייפה

בית המשפט העליון מבקר את הפרקטיקה שהשתרשה במשרד הפנים, הנוטה לסנן בהיקפים סיטונאים בקשות שמוגשות מטעמים הומניטאריים שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום דיני עבודה
משרד הפנים: הוועדה ההומניטארית לעייפה
נתינים זרים המבקשים לקבל מעמד שהייה זמני או קבוע בישראל פונים בעניין למשרד הפנים, ובקשותיהם נבחנות בהתאם לשורה של נהלים שהנפיק המשרד במהלך שני העשורים האחרונים. אך מציאות החיים מורכבת מכל נוהל, ולעתים נסיבותיהם של פונים זרים אינן באות בדיוק בגדר תנאים כאלה ואחרים שהתווה משרד הפנים בנהליו.

לכן בשנת 2005 נהגה נוהל בדבר העברת בקשות שאינן עומדות בקריטריונים הקבועים בנהלים האחרים של משרד הפנים לוועדה מיוחדת: היא הוועדה הבין-משרדית המייעצת לקביעה ולמתן מעמד בישראל מטעמים הומניטאריים. הוועדה מורכבת מנציגים של משרדי ממשלה שונים (רווחה, בריאות, חוץ, המוסד לביטוח לאומי ועוד), היא הוקמה כדי לדון במקרים קשים ומיוחדים בהגדרה. אגב בחינתה את הבקשות שמובאות לפתחה על הוועדה להידרש ולתת משקל מיוחד לשיקולים הומניטאריים.

אך לפני שהבקשה מגיעה לוועדה היא עוברת דרך המסננת של גורם במשרד הפנים (ראש דסק) המוסמך לפסול את הבקשה על הסף בלא שתונח על שולחן הוועדה. הלכה למעשה, משרד הפנים עושה שימוש נרחב בסמכותו זו, ושיעור גדול מאוד של בקשות שמוגשות לוועדה הבין-משרדית נדחה על הסף.

ניתן להגיש ערר פנימי על החלטתו של הגורם האחראי במשרד הפנים (ראש דסק) שדוחה בקשה לוועדה על הסף, והערר יידון על-ידי גורם בכיר יותר במשרד – מנהל תחום. אך לרוב גם זה לא מסייע, ומי שמבקש להשיג על החלטת הסירוב יכול לפנות לבית המשפט לעניינים מנהליים או לטריבונל חדש שהוקם לאחרונה – בית דין לעררים (תלוי במחוז).  

אלא שעד לאחרונה בתי המשפט נטו לא להתערב בשיקול הדעת של נציגי משרד הפנים וברוב המקרים הכשירו את החלטות הסירוב. ואולם, אפשר שבעת האחרונה מסתמן משום שינוי מגמה ובית המשפט העליון החל לגלות מורת רוח מהתנהלות זו של משרד הפנים.

השופטת פרופסור דפנה ברק-ארז הנפיקה במרץ 2015 פסק דין ביקורתי שבו הסתייגה מהפרקטיקה הנהוגה מזה שנים באשר לטיפול בבקשות מטעמים הומניטאריים. ברק-ארז הבהירה באותה פרשה (עע"מ 2357/14 אסרברוק נ' משרד הפנים) שמצופה ממשרד הפנים כי יגמיש את מבחני הבדיקה שהוא עורך בשלב הטרומי של בירור הבקשות מטעמים הומניטאריים ויאפשר לוועדה עצמה להחליט אם היא פוסלת בקשה כזו או אחרת אם לאו. 

ברק-ארז "הזכירה" אפוא למדינה שכל תכליתה של הוועדה לעניינים הומניטאריים – לדון במצבים חריגים, כאלה שמטבעם אינם נכנסים לגדרי הנהלים הקיימים. "אנו סבורים", ציינה השוטפת, "כי על מנת שתהיה משמעות לדיון ב'חריגים הומניטריים' המסננת של דחייה על הסף צריכה להיות קפדנית, אך לא כזו שמעבר דרך חרכיה יהיה נדיר ומתקרב לדרגה של וודאות באשר לקבלת הבקשה עצמה. יש לזכור כי תפקידה של הוועדה הבינמשרדית הוא לאפשר שיקול דעת לסטייה מהנהלים במקרים אנושיים מיוחדים (ראו: עע"ם 9890/09 נוואה נ' משרד הפנים, [פורסם בנבו] פסקה 4 (11.7.2013)), ולהיזהר ממצב שבו מבחן הסף מבקש לחקות – לכל דבר ועניין – את ההחלטה שתתקבל בוועדה הבינמשרדית בסופו של דבר. 'שומר הסף' של הוועדה צריך להסתפק בתפקיד של שומר סף – ולא להיות מי שממלא בפועל את תפקידה".

גם לפני פסק הדין בעניין אסרברוק בית המשפט העליון נשמע באמירות ביקורתיות בקשר למדיניות משרד הפנים. לדוגמה, השופטת עדנה ארבל הייתה ידועה בפסקי דינה החריפים בנושא. בפרשת קאנון איקנה נאווה (11.7.13) היא ציינה:

"הוועדה הבינמשרדית לעניינים הומניטאריים הוקמה על מנת לאפשר שיקול דעת במקרים אנושיים ייחודיים לסטות מהנהלים הקיימים. הוועדה עוסקת במקרים הכרוכים בדיני נפשות ואשר יש בהם השפעה מכרעת על חייהם של פרטים, של משפחות ושל ילדים. דומה לעיתים כי הוועדה מעניקה משקל מירבי בשיקוליה לנהלים הקיימים, בעוד שמעצם טבעה נועדה היא לבחון מקרים אשר נופלים מחוץ למסגרת הנהלים הקיימים, ולקבוע אלו מהם מצדיקים מטעמים הומניטאריים חריגה מהנהלים."

אך בינתיים השופטת ארבל פרשה, ולא כל שופט המכהן בבית המשפט העליון דבק בהשקפתה וממשיך את דרכה. בעוד שופטים מסוימים אינם מהססים למתוח ביקורת ולהתערב בהחלטות הרשות מקום שניכרים פגמים חמורים בהתנהלותה, אחרים לעתים מגלים איפוק רב וסלחנות אין-קץ כלפי משרד הפנים ונוטים להתערב פחות בהחלטותיו.

אנו תקווה שאמירותיהן העקרוניות והחשובות ביותר של השופטת ארבל והשופטת דפנה ברק-ארז בקשר לתפקוד הוועדה הבין-משרדית לעניינים הומניטאריים יחלחלו ויוטמעו במערכת. השקפתו של בית המשפט העליון מסוגלת לעצב מחדש את הגישה השיפוטית כולה, הזהירה בכללותה, ביחס לגבולות שיקול הדעת של משרד הפנים, ולדעתנו אמנם נדרש שינוי מהותי בגישת בית המשפט לטובת זכויות הפרט.

שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום דיני עבודה
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
דרג את המאמר
(5), 1הצבעות

אודות הכותב

עוד ארתור  בלאייר

עו"ד ארתור בלאייר

המשרד עוסק בדיני ביטוח, נזיקין, ביטוח לאומי (פגיעות בעבודה), ייצוג בסכסוכים חוזיים מורכבים ובהסדרת מעמד בישראל (אזרחות בישראל, אשרות כניסה, הרחקה מישראל ועוד) לפרטים נוספים אודות עו"ד ארתור בלאייר

מאמרים נוספים מאת עו"ד ארתור בלאייר

האם פסוריאזיס יכול להיות מוגדר כמחלת מקצוע המזכה ב...

26/10/2016   מאת: עו"ד ארתור בלאייר האם פסוריאזיס יכול להיות מוגדר כמחלת מקצוע ולזכות את החולה בקצבת נכות נפגע ...

הענקת דירה במתנה: לא כל-כך פשוט

01/12/2014   מאת: עו"ד ארתור בלאייר לכאורה אין פשוט ומובן יותר מרצונו של הורה לתת לילדו דירה במתנה. אך פעולה שכ...
אין להוסיף תגובה המנוגדת לתקנון האתר

תגובות

לא התקבלו תגובות למאמר