פורום פלילי

עו"ד אמיר מורשתי

מנהל הפורום הפלילי

דרך ז'בוטינסקי פינת השחם 1, פתח תקווה

03-6126260

Morashtiamir@gmail.com

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

דוד יקר, המקרה שאתה מתאר יכול להתאים אולי לעבירה של חבלה ברשלנות לפי סעיף 341 לחוק העונשין הקובעת :" 341. העושה מעשה שלא כדין, או נמנע מעשות מעשה שחובתו לעשותו, והמעשה או המחדל אינם מן המפורטים בסעיפים 338 עד 340, ונגרמה בהם חבלה לאדם, דינו - מאסר שנה."- אם אתה יכול להוכיח שזה גם נעשה בכוונה, הרי האינטרס הציבורי להעמיד לדין בעבירה יהיה גבוה יותר.  אופציה שנייה שמבחינה משפטית היא אפשרית- אך אני פחות רואה את רשויות החקירה מיישמות אותה בפרקטיקה, היא להאשים את השכנים בעבירת הפציעה לפי סעיף 334 לחוק העונשין " הפוצע חברו שלא כדין, דינו מאסר שלוש שנים"- בכדי להאשים באופציה הזו יש ליישם את דוקטרינת הכוונה המותנית שאומצה בפסיקה הקובעת כי אם אדם מבצע פעולה מסוימת כשהוא מתכוון שאם יתקיים תנאי מסויים עתידי שלא תלוי בו, תיגרם תוצאה פלונית- רואים אותו כאילו הוא עשה את הפעולה בכוונה. מקווה שהייתי לך לעזר 

פונה יקר, לטובת שאר גולשנו אבהיר בקצרה מהות הטענה של "אין להשיב על האשמה" ובהמשך אתשדל לענות לשאלתך: בהתאם לסעיף 158 לחוק סדר הדן הפלילי , כשמסתיימת פרשת התביעה ( כלומר העידי כל עדי התביעה הרלוונטים להוכחת האישום ) יכול הנאשם לטעון, כי נכון לזכותו מאישומיו, שכן התביעה לא הצליחה במסגרת הבאת ראיותיה להראות אפילו שמץ של ראייה המסבכת את הנאשם בביצוע מעשה העבירה ולכן מן הראוי לזכותו כבר בשלב הזה מבלי שיצטרך להעיד ולהביא את עדיו. מדובר בטענה נדירה יחסית וככלל לא בוחנים בשלב זה את מהימנות הראיות אלא אם נראה בעליל, שראיות התביעה הן כל כך לא אמינות ומופרכות שאף ערכאה שיפוטית בת דעת לא הייתה יכולה להסתמך עליהן. במקרה ובית משפט מקבל את הטענה הרי הוא אמור לזכות את הנאשם. הפסיקה כן מאפשרת לבית המשפט לקבל הטענה רק בנוגע לחלק מהאישומים ולזכות את הנאשם רק מאותם אישומים שלגיבהם התקבלה הטענה, ובמקרה כזה מדובר בזיכוי חלקי בלבד ועל כן הערעור עליו יבוא רק בשלב הערעור על פסק הדין כולו ( ראה ע"פ 121/88 מ"י נ' דרוויש ) . נראה אם כן, שניתן גם בהתאם לפסק הדין לטעון הטענה רק בנוגע לעבירה אחת מתוך רשימת העבירות, אם הבסיס הראייתי לגביה הוא נפרד באופן  שניתן היה תיאורטית להגיש בגינה אישום נפרד בכל מקרה אחר, לטעמי, לא ניתן לקבל את הטענה בשלב הנוכחי אלא רק לאחר סיום שמיעת התיק כולו. מקווה שהייתי לך לעזר

יוסי יקר, צר לי לקרוא שכך פגעו בילד שלך ואני שמח שלפחות החוקר התייחס לתלונה במלוא הרצינות והאמפטיה. הדרך הנכונה מבחינתך לדאוג לקידום התיק היא לשמור על קשר עם החוקר ולהיות עם האצבע על הדופק לבחון שהדברים לא מתמסמסים- ניתן אף להיעזר בעו"ד שייצג את בנך כנפגע עבירה ויעמוד בקשר עם החוקרים ורשויות התביעה.

מקווה שהייתי לך לעזר

כרמל יקר, סעיף 24 לחוק העונשין מגדיר את ההבדל בין המושגים לפי חומרת העבירה:

24. אלה סוגי העבירות לפי חומרתן:

(1) "פשע" - עבירה שנקבע לה עונש חמור ממאסר לתקופה של שלוש שנים;

 (2) "עוון" - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה העולה על שלושה חודשים ושאינה עולה על שלוש שנים; ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס העולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום;

(3) "חטא" - עבירה שנקבע לה עונש מאסר לתקופה שאינה עולה על שלושה חודשים, ואם העונש הוא קנס בלבד - קנס שאינו עולה על שיעור הקנס שניתן להטיל בשל עבירה שעונשה הוא קנס שלא נקבע לו סכום."

מקווה שהייתי לך לעזר

שאול יקר, בטרם אדרש למענה לשאלתך אזכיר, כי פורום זה נועד ליתן סיוע ראשוני בלבד לשאלות הגולשים ואין מטרתו לנתח עבור הגולשים ( שחלקם סטודנטים למשפטים או עו"ד ) את סעיפי העבירות ולהפוך לתחליף לעבודת הסניגור הפלילי. יחד עם זאת, ומבלי שהדבר ישמש כתקדים לשאלות דומות בעתיד אשיב לך על שאלתך זו הפעם:

עבירת שיבוש מהליכי משפט מכונה גם כעבירת סל היכולה להכיל גם עבירות דוגמת ידיעות כוזבות, הדחה בחקירה, הדחה בעדות, השמדת ראיה וכו'.  ככלל כשחומר הראיות שנאסף בידי המשטרה מספיק כדי לבסס עבירה של השמדת ראיה- יאשימו בעבירה הספציפית הזו. בכדי להרשיע בעבירה של השמדת ראיה, אין די בהעלמת הראיה ( כפי שמספיק בעבירה של שיבוש מהלכי משפט) אלא יש צורך להוכיח שהראיה עצמה הושמדה או לפחות לא ניתנת לקריאה, לפענוח או זיהוי. בנוסף, יש להראות, כי הראיה שהושמדה עשויה הייתה להיות דרושה בעתיד להליך שיפוטי צפוי וכי, המשמיד ידע, כי הראיה עשויה להיות דרושה להליך שיפוטי ומתוך כוונה הוא השמיד הראיה, בכדי למנוע את השימוש בה כראיה. ( מדובר בעבירה תוצאתית ). מקווה שהייתי לך לעזר