פורום פלילי

חוק סדר הדין הפלילי קובע בסעיף 11 כי " המאשים במשפט פלילי הוא המדינה והיא תיוצג בידי תובע שינהל את התביעה" בסעיף 12 מצוין מי הם התובעים שרשאים לייצג את המדינה והם פרקליטים בפרקליטות, שוטרים שהם בעלי כשירות לנושא והתמנו ע"י המפכ"ל ואף ישנם תובעים שונים שהם עו"ד עצמאים אשר מקבלים מינוי מטעם היועמ"ש או פרקליט המדינה להיות תובעים בעניינים מסוימים ( למשל בעבירות לפי פקודת הבטיחות בעבודה או איכות הסביבה ) . לכלל הזה ישנו חריג אחד והוא הקובלנה הפלילית הפרטית- המאפשרת לאזרח להגיש כתב אישום כנגד  אזרח אחר בסוג עבירות מצומצם בהתאם לסעיפים 68- 73 לחוק סדר הדין הפלילי

מקווה שהייתי לך לעזר

אביגיל שלום רב, כניסה למדינות אויב ( ההגדרה המקובלת  לאויב היא מי שהוא צד לוחם או מקיים מצב מלחמה נגד ישראל או מכריז על עצמו כאחד מאלה, בין שהוכרזה מלחמה ובין שלא הוכרזה, בין שיש פעולות איבה צבאיות ובין שאינן וכן ארגון מחבלים- ראי סעיף 91 לחוק העונשין ) בידי מי שהוא בעל אזרחות כפולה היא בעייתית ועלולה לסבך את העושה זאת בחשד לשלל עבירות פליליות ואף נאסרת במפורש על חיילים ועל בעלי תפקידים הנצרכים לסיווג ביטחוני. כך למשל, פקודת המסחר עם האויב  האוסרת סחר עם מדינות אויב קובעת בסעיף 8. (1) קניית מטבעות האויב תיחשב כמסחר עם האויב.

          (2) הביטוי "מטבעות האויב" שבסעיף זה פירושו כל אותם שטרות כסף או מטבעות הנמצאים במחזור מטבעות ושטרות בכל שטח הנתון לריבונותה של מעצמה הנמצאת במצב מלחמה עם מדינת ישראל, והוא אינו שטח התפוס ע"י מדינת ישראל או ע"י מעצמה שהיא בת בריתה של מדינת ישראל, וכל שאר שטרות ומטבעות ששר האוצר יכריזם בצו באותה שעה, כמטבעות האויב"- כך שגם אם את לא חיילת או בעלת מקצוע הנדרשת לסיווג ביטחוני, שהגעה למדינות אויב נאסרת במפורש עליהם- הרי שאף אם את לא מתכוונת לרגל, להיות במגע עם סוכן חוץ או מסור ידיעות מודיעיניות או אחרות לאויב, הרי שלפי החוק היבש גם כאמור, קניית כסף של מדינת אויב לצורך תשלום עבור הלינה והמזון  נחשבת כעבירה פלילית והגם שאין זה מקובל להעמיד לדין פלילי אדם הנופש במדינה עימה עדיין אין לנו יחסים דוגמת בחריין , הרי שאין הדבר מומלץ

טלי יקרה,



אקדים ואומר שתשובתי להלן היא פרשנותי המשפטית בלבד מקריאת החוק בלבד ובמגבלות הפורום שלא נועד ליתן חוות דעת מקצועיות שאמורות להיעשות תוך התעמקות בדברי הכנסת, הצעות החוק, פרוטוקולים של ועדות הכנסת ואף בדיקות של פרשנויות של בתי המשפט הזרים ( משפט משווה ) והנחיות והנהלים שהוצאו ועתידים לצאת בנושא - כדאי לדעת שלעתים קרובות אין עו"ד מסכימים ביניהם בשאלות של פרשנות חוק ולעתים נדרשת הכרעה שיפוטית בנושא.



אחרי ההקדמה הארוכה אשיב שלטעמי, חוק המצלמות במעגל סגור, או בשמו הרשמי " חוק התקנת מצלמות לשם הגנה על פעוטות במעונות יום לפעוטות "אכן פוגע בהסדר שנעשה באותם "גנים שקופים", שם מאפשרים גישה חופשית דרך הרשת למצלמות האון ליין המותקנות בגן.- המסקנה שלי מתבססת על הנתונים הבאים בחוק:

1. החוק נפתח בסעיף מטרה המבהיר מהי מטרתו של החוק ולמעשה סעיפים כאלו מטרתם להקל על פרשנות החוק- וכלשון סעיף 1 :". מטרתו של חוק זה להגן על שלומם של פעוטות השוהים במעון יום לפעוטות מפני פגיעה בהם באמצעות התקנת מצלמות, תוך שמירה, ככל האפשר, על כבודם ופרטיותם של הפעוטות, של העובדים במעון ושל כל אדם אחר הנמצא במעון"-  כלומר, סעיף המטרה מבהיר שהחוק בא ליצור איזון בין הצורך להגן על שלומם של הפעוטות לבין הצורך לשמור ככל האפשר על כבודם ופרטיותם של הפעוטות, העובדים וכל אדם אחר הנמצא במעון- ברור שמצלמות און ליין- פוגעות בפרטיות של הפעוטות , העובדים וכל אדם אחר הנמצא במעון.

2. סעיף 6 ( ב) למעשה אוסר במפורש חיבור של המצלמות הללו לרשת האינטרנטית :"  מפעיל מעון יום לפעוטות ינקוט אמצעים סבירים כדי למנוע גישה שאינה מותרת לצילומים, ובכלל זה מניעת חיבור של המצלמות וכל מחשב או התקן שעל גביו נשמרים הצילומים לרשת תקשורת."

3. סעיף 7 לחוק  אוסר  לצפות בצילומים הללו אלא לפי  צו של בית משפט וכלשונו:"  (א) לא יצפה אדם בצילומים לפי חוק זה, לא יעתיקם, לא יעבירם לאחר ולא יעשה בהם או במידע שהתגלה לו מהם כל שימוש, אלא לפי צו של בית משפט".

4. סעיף 9 קובע אף הוראה עונשית על מי שמפר את הוראות החוק: " אדם המעתיק צילומים, מעביר אותם לאחר או עושה בהם או במידע שהתגלה לו מהם שימוש, בניגוד להוראות סעיף 7, דינו – מאסר שישה חודשים".

5. ברור, שאם אפשר להוסיף מצלמות רשת מעבר למצלמות במעגל סגור, הרי כל הסעיפים לעיל הופכים למיותרים, לרבות כאמור המטרה הנוספת של החוק, למנוע פגיעה בפרטיות.

6. הפרשנות של  סעיף 8 לחוק אשר אותו את מאזכרת בשאלתך ואשר לכאורה ניתן להבין ממנו שישנו פתח לצילום ושימוש בצילומים למטרות שונות ו"לרבות" למטרות חינוך והדרכה - כלומר, שאולי ניתן לעשות שימוש כפי שעושים היום בגנים פתוחים היא פרשנות שלטעמי לא יכולה לעמוד, הן לאור האמור לעיל, והן מתוך קריאת סעיף 8 כולו ולמען הנוחות אצטט אותו:

         "(א) אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובת דיווח לפי סעיף 368ד לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

          (ב) אין בהוראות חוק זה כדי למנוע צילום במעון יום לפעוטות ושימוש בצילומים –

(1) למטרות שונות לרבות חינוך והדרכה, ובלבד שלא ייעשה שימוש במצלמות שמותקנות במעון;

(2) בשעות שבהם פעוטות אינם שוהים במעון."- 



 המחוקק רצה להבהיר, כי אין במצלמות במעגל סגור כדי למנוע חובת דיווח על התעללות, וכי אין החוק בא למנוע מהגננות לצלם בגן הילדים למטרות חינוך והדרכה או למשל מהורים לצלם את החגיגות השונות המתקיימות בגן ודווקא הצורך להוסיף סעיף כזה, מלמד על כך שמדובר בהסדר סגור שאלמלא ההקלה האמורה בסעיף 8, יכול והיה נאסר על צילומים אף למטרות חינוך והדרכה או על צילום מסיבות הגן .

מקווה שהייתי לך לעזר

פונה יקר, כשמדברים על רישום פלילי הכוונה היא להחלטות של בית המשפט ( לרוב הרשעות ועונשים ) שאינן פסק דין של זיכוי ( למעט זיכוי בשל אי שפיות הדעת ) - ראה סעיף 2 לחוק המרשם הפלילי ותקנת השבים. לעומת זאת, רישום משטרתי הוא רישום שעניינו רישום של תיקי חקירה שנסגרו בעילות של העדר ראיות או העדר עניין לציבור- מעט מאוד גופים רשאים לקבל מידע אודות רישומים משטרתיים כאמור- הגופים הללו מפורטים בתוספת השלישית לחוק המרשם הפלילי. תיק שנסגר מחוסר אשמה נמחק מרישומי המשטרה. מקווה שהייתי לך לעזר

עו"ד אמיר מורשתי

מנהל הפורום הפלילי

דרך ז'בוטינסקי פינת השחם 1, פתח תקווה

03-6126260

Morashtiamir@gmail.com

האמור לעיל לא בא במקום ייעוץ משפטי ולא מהווה לו תחליף. ההסתמכות על המידע באחריות המשתמש בלבד!

אזרח יקר, מבקר המדינה מוסמך רק לבקר את פעולות המשטרה ולא להורות לה לנקוט בצעדים, אך עם זאת הוא יכול להצביע על הצורך לתיקון ליקוי שעלה בבירור שלו ואם הגוף המבוקר לא נתן מענה לליקוי שהמבקר הצביע עליו, הרי שהמבקר יכול לפנות לשר הרלוונטי לנושא ולהעביר הנושא אליו.  ברגיל אם למשל החליטה חטיבת התביעות לסגור תיק, דרך המלך היא לפנות בהגשת ערר על ההחלטה ובמסגרת הערר ניתן אף לבקש לבצע השלמות חקירה נדרשות וככל שהערר נדחה אפשר אף להגיע לבג"צ בנושא. למען הנוחות, רצ"ב סעיף 43 לחוק מבקר המדינה המתייחס לסמכויותיו:"

מריה יקרה, אציין שכבר מקריאת שאלתך אני מתרשם מהמסירות שלך בתפקיד של ועד הבית וצר לי לקרוא כי שכנה חדשה בבניין יוצרת פרובוקציות מולך, אשר הובילו אף לחקירתך באזהרה. מנסיוני, נראה כי התיק כנגדך יגנז- אך האינטרס שלך הוא לבקש לגונזו מחוסר אשמה ולא בעילות של חוסר עניין לציבור או העדר ראיות ולכן את יכולה לפנות במכתב הממוען לראש מחלקת החקירות בתחנת המשטרה בה נחקרת ולציין שם, שאת מבקשת להוסיף, שאין כל הגיון בתלונה כנגדך, שכן לא זו בלבד שלא היית מסכנת את החתול שלך בזריקתו על שכנתך, אלא שלו אכן החתול היה נזרק על שכנתך, הרי שהיה שורט אותה מהתבהלה וברי, שהשכנה הייתה ממהרת להציג שריטות כאמור לחזיוק תלונתה והסיבה היחידה שהדבר לא נעשה היא פשוטה וחותכת, ששום חתול לא נזרק ממך אליה וכל התלונה לא נועדה אלא להטיל בך רפש ולפגוע שלא כדין בשמך הטוב- ואת מבקשת לסגור התיק כנגדך מחוסר אשמה.. לעניין המשך השמירה על השם הטוב שלך מול הדיירים, הרי שכדאי להיוועץ בנושא בפורום דיני לשון הרע אצלנו. מקווה שהייתי לך לעזר