|
| עמי ומאיה שלום.
המקרים המתוארים על ידכם ממחישים מדוע עורכי דין (רובם אם לא כולם) אינם ממליצים לחתום על זכרון דברים. זכרון דברים הינו מסמך משפטי מחייב אשר נכרת על ידי שני צדדים בטרם נבחנו וסוכמו כל פרטי העסקה ולרוב בטרם נבחנו נתוני העסקה על ידי יועצים משפטיים. בשלב החתימה על זכרון הדברים נוטלים על עצמם הצדדים התחייבויות הדדיות לרוב מבלי לתת את הדעת על הדרכים "להשתחרר" מהתחייבות אלו אם יחול שינוי בנסיבות או יתגלו נתונים שלא היו ידועים למי מהם בטרם ההתקשרות.
במרבית המקרים, בכדי "לכבול" האחד את השני להסכמות שהושגו ולהצהיר על רצינותם, כוללים הצדדים סעיף פיצוי מוסכם למקרה שבו אחד הצדדים יפר את התחייבויותיו או יחזור מהן. במקרה אלו, הפרה או ביטול של זכרון הדברים על ידי צד לו, מקימה לצד השני (הנפגע לכאורה או שלא לכאורה) זכות לקבלת הפיצוי הנקבע.
בשני המקרים המתוארים על ידכם, אין רלבנטיות לעובדה שבעל הדירה מכר אותה, שכן בכדי לעמוד על זכותו לפיצוי מוסכם אין הוא צריך להוכיח כי נגרם לו נזק. עליו להוכיח רק קיומה של הפרה או ביטול. נהפוך הוא, עובדת מכירת הדירה יכולה בנסיבות מסויימות לפעול לרעתם. אם לדוגמא בעל הדירה מכר את דירתו במחיר נמוך יותר ממה שהתחייבו כלפיו בזכרון דברים, הוא יכול לבחור לתבוע פיצויי קיום ולהוכיח כי נזקיו גבוהים יותר מהפיצוי המוסכם שנקבע. במילים אחרות, סעדיו אינם מוגבלים לפיצוי המוסכם.
לסיכום, זכרון דברים הינו חוזה מחייב לכל דבר ועניין וחלים עליו דיני החוזים. מומלץ שלא לחתום על זכרון דברים בטרם בחינתו על ידי עו"ד וקבלת יעוץ משפטי. אם בכל זאת חפצים לחתום על זכרון דברים, מוצע לכלול בו הוראה מפורשת לפיה ככל שלא ייחתם חוזה מכר מפורט תוך X ימים יתבטל זכרון הדברים ולא יהיה לא כל תוקף מחייב.
|