|
| אני עוד לא עו"ד, כך שאני מבקש שתתייחס מאוד בזהירות לדברים שלי.
לדעתי, עו"ד זילברפלד צודק בדברים שכתב בתגובתו. בנוסף ולא פחות חושב, מעבר לדין הכללי, לבנק יש חובת אמון וזהירות מוגברת כלפי לקוחותיו.בהלכה הפסוקה גם נקבע, שעל אף האמור בחוזים בנקאיים סטנדרטיים, בדיני בנקאות בדרך כלל (למעט, לדוגמא, זכות לקבל מידע על החשבון כל עוד לא הוגשה תביעה) דין ערב כדין לקוח.
תימוכין והרחבה בעניינם אלה תוכל מצוא בספר של ריקארדו אוילאל (סליחה אם אני מעוות את השם) על דיני בנקאות, בחוק הבנקאות (שרות ללקוח) ובפקודת הבנקאות.
מבחינת ההלכה הפסוקה, אם אני זוכר נכון, פסקי דין "מכוננים" בעניינים אלה הם: בנק מזרחי נ צובאח ובנק מזרחי נ ציגלר (שניהם בעליון).
כמו כן, רצוי לבחון (אפשר בעזרת אתר בנק ישראל) את הוראות הנב"ט הרלבנטיות בעניין מסוג זה ופסיקה רלוונטית בעניין.
לכן, בהנחה שיש לך תשתית ראייתית בעניין כיבוד הצ'קים, נראה לי שתוכל לבנות הגנה שתהיה מבוססת גם על עוולת הרשלנות ואולי גם עשיית עושרבלא במשפט (הדין הכללי), ובנוסף, מבחינת הדין הספיצפי (בנקאות) תוכל להראות שהבנק הפר (אפילו ללא צורך בהוכחת יסוד נפשי) כלפי הלקוח שלך חובות שחלות מעצם היותו בנק.
לאחר שיהיה לך כתב הגנה חזק, נראה לי כרצוי (תלוי גם בגובה התביעה ובהערכתך לגבי עלות הטיפול), לטובת הלקוח שלך, לנסות לנהל עם הבנק מו"מ לפשרה.
מובן שככל שתבנה הגנה חזקה יותר ובעיקר ככל שתעורר אצל הבנק חשש מפסיקה תקדימית (עניין שבנקים מאוד חוששים ממנו) שתשפיע על היחסים שלו עם לקוחות אחרים, כך ישתפרו הסיכוים שלך להשיג פשרה טובה יותר ללקוח שלך.
אני מקווה שעזרתי. אם טעיתי במשהו, אני מתנצל ראש.
|