|
| אינני מתמצאת בתחום של עבירות תנועה.
יחד עם זאת, אני חשה, כמו רבים אחרים, שהעונשים שמושתים על עברייני תנועה, שעברו עבירות חמורות (כגון נהיגה בשכרות, נהיגה בפסילה וכיו"ב), בין אם תוצאתן קשה ומזעזעת ובין אם לאו, אינם קשים מספיק ואינם מרתיעים מספיק את העבריינים, באופן שיצמצם את תאונות הדרכים הקשות, אשר מכות ללא רחם בכולנו.
לדעתי הכשל באכיפת החוק עובר לכל אורך השרשרת, החל מהמשטרה אשר בוחרת לאכוף את החוק במקומות שבו נוח לה לעשות זאת ולאו דווקא במקומות שבהם זה מתבקש (כגון העמדת שוטרים עם מכשיר לייזר לתפיסת נהגים במהירות מופרזת דווקא בכביש פתוח ולא מסוכן ולא בכביש בעייתי), או שהמשטרה לעיתים מתרשלת באיסוף הראיות, באופן שמקשה על העמדת העבריין לדין בגין עבירה המשקפת את מלוא חומרת העניין, הפרקליטות אשר בוחרת, מטעמיה, לסגור את העניין בעסקת טיעון ובעונש מקל, והשופט שאינו מבקר כהלכה את עסקאות הטיעון של הפרקליטות, או שמקל מטעמיו על עונשו של העבריין.
|