|
| שלום רב, למרות שמן הראוי היה להפנות השאלה לפורום ביטוח לאומי, אנסה להשיב בקצרה. פוסק רפואי של הביטוח הלאומי, מתמנה על ידי שר העבודה והרווחה והמוסד לביטוח לאומי ממנה אותו להיות רופא מוסמך ('מעין שופט') שיפסוק מטעמו בועדות. פעמים רבות, לאחר פסיקת מומחה רפואי בועדה של המל"ל, כפי שקורה גם בפסיקת מומחה מטעם בית משפט, עולה תחושה כי נגרם עוול שפעמים רבות גורם גם לנזק משמעותי למי שגם כך יש לו נכות ופגיעה פיזית לעיתים קשה. התחושה הרווחת בקרב הציבור היא, שאותם פוסקים, שמקבלים את מינויים כפוסקים בוועדות ואת שכרם מהמוסד לביטוח לאומי, אינם יכולים להיות אובייקטיביים והפסיקות שלהם לעיתים אינן הוגנות. (מסיבה זו היו מספר ניסיונות להקים גוף עצמאי חיצוני שאינו תלוי במל"ל שבו יתקיימו דיוני הועדות הרפואיות - עד כה ללא הצלחה). סעיף 122א' לחוק הביטוח הלאומי מאפשר למי שרואה עצמו נפגע מהחלטה של פוסק רפואי בועדה או סבור שניתנה ברשלנות, להגיש ערעור לפני ועדת ערר של המל"ל בתוך 90 יום מקבלת ההחלטה. במידה והנפגע מהחלטת הפוסק, אינו מרוצה מהחלטת וועדת הערר, יכול לפנות לבית הדין האזורי לעבודה שלאחר דיון, ברוב המקרים מחזיר את הדיון לוועדת הערר, עם המלצות או הערות. לא מצאתי פסיקה שדנה בשאלה אם ניתן לתבוע פוסק של המלל בגין רשלנות רפואית, אך אני סבורה, שלאור העובדה שחוק ביטוח לאומי קבע כללים ברורים לגבי דרכי פעולה במקרים בהם הנפגע סבור כי פסיקת הפוסק הרפואי רשלנית ו/או לא מקצועית וכיוב' - במידה ותוגש תביעה בגין רשלנות רפואית לבית משפט, כנגד אותו רופא באופן אישי, שלא במסגרת החוק, קיים סיכוי סביר כי עמדת ביהמ"ש תהיה, כי אינו מוסמך לדון בתביעה שכזו. מקווה שעניתי על שאלתך.
מאחלת רק בריאות,
מיכל
בברכה,
מיכל סטרוגו, עו"ד
מנהלת פורום רשלנות רפואית
בר כוכבא 23 (V Tower), בני ברק
טלפון: 03-5114014 ; מייל: michalstrugo@mfs-law.com
|