שלום שוב לעו"ד מורשתי היקר. ראשית - תודה על זמנך היקר למענה על שאלתי ובתוך כך על סבלנותך. שנית - אינני עו"ד ואינני קשור לתיק בבית משפט בסוגיה הזו (ומוכרת לי הפסיקה עליה דיברת - ע"פ 7895/04 בעניין פלוני) אני גם לא עוסק בכתיבת עבודה אקדמאית (למרות שכתבתי כבר מאמר בנושא משפט הקשור לבית המשפט העליון...) אני משפטן בהשכלתי וחוקר משטרה במקצועי ונדמה לי שלא הצלחתי להעביר את הסוגיה שלי כהלכה - סוגיה סופר מהותית בעניי בדיני ראיות שלדעתי אין לה תשובה בספרות ובפסיקה ועל כן בחרתי בפורום הנכבד הזה כדי להעלותה (ככל שהיא מעניינת את מנהלי הפורום כמובן). ברשותך אפרוש שוב את הסוגיה בכללותה: מה קורה כאשר יש התנגשות בין סעיף 5(א) בפקודת הראיות (ראה מטה) השולל את הכשרות של עד קטין להעיד נגד הורהו לבין סעיף 9(א) לחוק הגנת ילדים המכשירה עדות קטין כראיה קבילה המובאת באמצעות חוקר ילדים?
אמחיש בדוגמא:
האם חוקר ילדים שחקר קטין בן 13 בתיק פלילי בו היה הקטין עד לביצוע עבירת אונס שביצע אביו בשכנה בבניין, יכול להעיד (במקום הקטין) במשפט נגד הנאשם (אביו של הקטין) - גם מקום בו עדות הקטין לא כשרה כראיה מכוח סעיפים 4 ו-5 לפקודת הראיות?
ציטוט מפקודת הראיות
: "4. במשפט פלילי אין הורה וילד כשרים להעיד האחד לחובת משנהו...
5. (א) הסייגים שבסעיפים 3 ו-4 לא יחולו במשפט פלילי בשל אחד מאלה:
(1) חבלת גוף או אלימות או איום באחד מאלה;
(2) עבירה לפי סעיפים 337 או 362 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין), או לפי סימן י' בפרק ח' ולפי סימנים ה' (=ס' 345 אונס) או ו'1 בפרק י' לחוק העונשין, שעבר בן זוג נגד בן זוגו, הורה נגד ילדו או ילד נגד הורהו;
(2א) עבירה לפי סעיף 287 לחוק העונשין, לעניין הפרת צו הגנה לפי חוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א-1991, או לעניין הפרת צו שיפוטי אחר לפי כל דין, שעניינו הגנת בן זוגו, ילדו או הורהו של המפר, מפניו;
"
ציטוט מחוק הגנת ילדים
"9. (א) עדות בעבירה המנויה בתוספת, שתועדה בידי חוקר ילדים בהתאם להוראות חוק זה, וכן זכרון דברים או דין וחשבון לענין חקירה שתועדה כאמור, שנרשמו בידי חוקר ילדים בשעת החקירה או אחריה – כשרים להתקבל כראיה בבית משפט." "תוספת
(סעיף 2)
(א) עבירות לפי סעיפים 199 עד 214, 345 עד 351 לחוק העונשין....
"
ניתן היה לחשוב על תשובה לכאן ולכאן.
מצד אחד נראה שהדבר אסור! שהרי העדת חוקר הילדים "עוקפת" את סעיף העדר הכשרות בפקודה. מה גם שלפי סעיף 54א(ב) לפקודת הראיות - נאמר בסוגיה ספציפית ומסוימת (אחרת) שחוק הגנת ילדים גובר על פקודת הראיות, ומכאן ניתן ללמוד שאם אין סעיף משנה כזה גם בנוגע לסעיף 4-5 לפקודת הראיות, הרי שהפקודה גוברת על חוק הגנת ילדים והחוקר לא יכול להעיד במקום הילד.
מנגד סעיף 9(א לחוק הגנת ילדים מכונה "חוק לתיקון דיני הראיות..." ומכאן ניתן אולי ללמוד שהוא גובר על פקודת הראיות באשר הוא מביא עמו תיקון.
אודה שוב ומראש על תשובתך המלומדת.
|