ואם ויתרת במסגרת פסק הדין בהסכמה על על נושא הסגת הגבול הנובעת מבניה בתוך השטח הפרטי שלך ללא קבלת אישור מצידך, שהרי נושא היתר הבניה הוא משני, ואינו עקרוני עבורך, כי היעדר היתר בניה כדין עקרוני לרשויות התכנון, אבל מבחינתך זה חסר משמעות אם יש או אין היתר בניה. נניח שבמקום היתר בניה היית דורשת בהסכם הפשרה שהשכן ילך כל בוקר לטייל עם הכלב שלו - ובפועל הוא לא הולך לטייל, האם לדעתך בית המשפט יכפה עליו ללכת לטייל? אם השכן לא בנה על פי היתר בניה כדין, תגישי תלונה למחלקת הפיקוח ברשות המקומית כדי שהיא תאכוף עליו את הדין להוציא היתר בניה - או - שתדרוש ממנו את הריסת הבניה הלא חוקית. אי הגשת תלונה עלולה להתפרש כויתור מצידך על נושא היתר הבניה.
ויתכן שהוועדה לתכנון ובניה, או מחלקת הפיקוח, החליטו שאין צורך במקרה זה לקבל היתר בניה, למשל, על סמך תקנה 11 לתקנות התכנון והבנייה (עבודות ומבנים הפטורים מהיתר), תשע"ד-2014. ההתעקשות שלך להפוך בעצמך ל-"גוף המוסמך" לאכיפת חוקי התכנון והבניה עלולה להוות בעיה משפטית, כיוון שהשכן יטען שפסק הדין אינו בר אכיפה על ידך, כי החוק לא הסמיך אותך לאכוף. .
|