אנחנו זוג + 2 תינוקות (וכלב) שגרים כבר 4 שנים בשכירות ביחידת דיור. החוזה שלנו מסתיים כעקרון בחודש ספטמבר 2019.
כיוון שהדירה קטנה לנו ובין היתר בגלל יחס מבעל הדירה חשבנו לעזוב לפני הזמן. ראינו דירה שמתאימה לנו שהכניסה אליה היא בחודש יוני.
הודענו לבעל הדירה שלנו שבגלל שהדירה קטנה לנו אנחנו רוצים לעזוב לפני, בחודש יוני. בעל הדירה נתן את הסכמתו וביקש שנפרסם את הדירה במחיר גבוה בהרבה ממה שאנחנו משלמים היום.
בעקבות הסכמתו חתמנו על חוזה בדירה החדשה לכניסה בחודש יוני ובמקביל גם פרסמנו מודעת שכירות ביד 2 עם הטלפון של בעל הדירה.
למחרת הודיע לנו בעל הדירה שלנו שהוא לא רוצה שנעזוב לפני ושאם אנחנו לא מוצאים דיירים אז אנחנו חייבים להישאר עד הסוף ולשלם לו. אמרנו לו שזה לא מה שהוא אמר בהתחלה ושכבר סגרנו עם דירה אחרת וזה לא בסדר.
מאז כל דייר שמתעניין בדירה הוא לא מקבל בטענה כזאת או אחרת (בין היתר הוא לא מוכן לקבל אנשים עם ילדים) והוא לא מסכים להוריד את המחיר למחיר פרופורציונלי.
בחוזה שלנו רשום שאם אנחנו רוצים לצאת קודם אנחנו צריכים את הסכמת המשכיר. לכאורה הוא נתן לנו את הסכמתו בהתחלה ואחרי שסגרנו עם הבעלים של הדירה החדשה התנה את הסכמתו במציאת דיירים חלופיים בתנאים לא סבירים.
מה עלינו לעשות להמשך?
האם לאור ההסכמה הראשונית שנתן הבעלים ניתן לומר שהחוזה הגיע לסיומו עקב ההסכמה?
והאם ניתן לבטל את השיקים החודשיים שנותרו עד חודש ספטמבר וכן את השיק ביטחון?
|