|
| ישנם מונחים שביומיום מובנים לנו כעובדתיים, כגון: חנה רימתה את יפה. מדובר כמובן על פעולה עובדתית. עם זאת, מבחינה משפטית "תרמית" היא רק מצב דברים בו מתמלאים יסודות עובדתיים ונפשיים שקבע המחוקק, ובעטיים בלבד זכאי התובע לסעד (ר' למשל: ס' 56 לפקודת הנזיקין - תרמית; ס' 15 לחוק החוזים (חלק כללי) - הטעיה). מכאן שטענת תרמית היא עילת התביעה ומדובר בטענה משפטית. כמו כל עילת תביעה על התובע להוכיח את התמלאות יסודותיה הקבועים בחוק. יסודות אלה הם התנהגותיים והתמלאותם נגזרת מהוכחת עובדות התביעה. בתוך כך, תשומת לבך לתקנה 78 לתקנות סדר הדין האזרחי, לפיה "כל מקום שבעל דין טוען טענת מצג-שווא, תרמית, זדון או השפעה בלתי הוגנת, ובכל מקרה אחר המזקיק לפרטים, יפורשו הפרטים ותאריכיהם בכתב הטענות", וכן לתקנה 77 לפיה "הטוען כוונה רעה, כוונת מרמה, ידיעה, וכיוצא באלה שבלבו של אדם, והטענה היא מהותית במשפט, די לטוען שיטען אותה בחזקת עובדה, ואין עליו לפרש את הנסיבות שמהן ניתן להסיקה".
|