האם היישוב יכול לערוך וועדת קבלה לשוכר?

בן שלום,

בכדי להשיב לשאלתך יש לבחון ראשית את החלת חוק וועדות קבלה על המקרה הספציפי:

ראשיתי יש לבחון כמה בתי אב מונה היישוב שכן על פי הדין, ביישוב המונה מעל 400 בתי אב לא תתקיים וועדת קבלה .

בכל הנוגע ליישובים קהליתיים הרי שהתשובה תלויה בתקופת השכירות.

במקרה של שכירות לתקופה של מעל חמש שנים קובעת פקודת האגודות השיתופיות (סעיף 6 ב +2 ) כדלקמן:

6ב (א) (1)  הקצאת מקרקעין לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין ביישוב קהילתי שבו פועלת ועדת קבלה, תיעשה לאחר קבלת אישורה של ועדת הקבלה;

(2)   העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין, ביישוב קהילתי כאמור בפסקה (1), תיעשה לאחר שהמעביר קיבל את אישורה של ועדת הקבלה בנוגע לנעבר; הוראות פסקה זו יחולו, בשינויים המחויבים, גם על נעבר המעוניין להעביר את זכותו במקרקעין לאחר;

סעיחף 2 לפקודה: "זכות במקרקעין" – זכות חכירה או זכות חכירה לדורות במקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק-יסוד: מקרקעי ישראל, לרבות זכות להירשם כחוכר או כחוכר לדורות, זכות של מי שהוא צד לחוזה פיתוח ביישוב קהילתי להירשם כחוכר או כחוכר לדורות לאחר קיום תנאי החוזה, ושכירות לתקופות שבמצטבר עולות על חמש שנים.

ובמילים אחרות, אם השכירות היא לתקופה של למעלה מחמש שנים הרי שהיישוב יכול לקיים ועדת קבלה לרבות אבחון במכון כחלק מוועדת הקבלה.

אם השכירות היא לתקופה קצרה מחמש שנים הרי שאין תחולה לחוק וועדות קבלה .