|
| 1. השאלה, אם
רשימת העילות המפורטות בסעיף 3 לחוק
איסור הפליה במוצרים, בשירותים
וכו', היא רשימה סגורה או
פתוחה, שנויה במחלוקת
פוסקים. למיטב ידיעתי,
מחלוקת זו טרם הוכרעה בבית
המשפט העליון.
2. לדעתי, לפי
נוסח החוק, הרשימה הנ"ל
סגורה במובהק. לתימוכין
ראה ע"א (מחוזי,
ת"א)
41592-04-12, שוורץ ואח' נגד
גלינה בר בע"מ ואח'.
3. סעיף 29 לחוק
ההגבלים העסקיים קובע: "לא
יסרב בעל מונופולין סירוב בלתי סביר לספק
או לרכוש את הנכס או השירות שבמונופולין".
הוראה דומה קיימת בסעיף 2(א)
לחוק הבנקאות לעניין שירותים
בנקאיים מסוימים: "לא
יסרב תאגיד בנקאי סירוב בלתי סביר לתת
שירותים מהסוגים הבאים..." סעיפים
אלה מאששים את הדעה, שנחוצה
הוראת חוק מפורשת כדי לאלץ אדם לתת שירות
לאחר, ובהיעדרה זכותו
לסרב.
4. צריך להבחין בין הפליה מעילה
שאינה מנויה בחוק לבין הצבת תנאי שאינו
ממין העניין, שגם היא אסורה
(סעיף 3(ג1)
לחוק איסור הפליה...). כך,
למשל, סירוב לתת
שירות בשל צבע שיער (שלא
נזכר בחוק) עשוי להיחשב
כהפליה מחמת גזע וסירוב בשל מקום מגורים
(למשל, בני
ברק) עשוי להתפרש כהפליה
מחמת דת. בנוסף לכך,
הפליה מעילה שאינה מנויה בחוק
הנ"ל עלולה לסבך את המפלה
בהפרת חוק אחר. למשל,
הפרת החובה לנהוג בתום לב לפי
חוק החוזים (שהרי פתיחת
החנות ופרסומה כמותם כהצעה לציבור לבוא
ולקנות) או פרסום לשון הרע
(כשהנימוק להפליה עלול
להשפיל) וכדומה.
|