|
| שלום רב,
אני פונה בשם בחורה אחרת. אני מנהלת למעלה משנה קבוצת תמיכה לאנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות למיניהם. אחת מהן גדלה במשפחה ששני הוריה עברו את השואה ולכן מאז שעלו לארץ פיתחו כניראה הפרעות נפשיות אך לא מאובחנות. בעיקר האמא - זה מתבטא אצלה בפרנויות, שמיעת קולות, דלוזיות על כך שעוקבים אחריה ועוד.. למרי יש אח גדול (בערך בגיל 40 פלוס) אשר סובל מאוטיזם בתפקוד מאוד גבוהה. במשך כל השנים, בעקבות התנגדות ההורים (בעיקר האמא) הילד לעולם לא היה אצל רופא, לא הלך לאיבחון ובטח לא לטיפול. הוא גר אצל הוריו, יש שם הזנחה מאוד גדולה גם פיזית וגם נפשית ובנוסף, מהפחד של האמא הילד לא יצא מביתו והוא כבר בן 40. רציתי להתייעץ לגבי זה, מה ניתן לעשות במצב כזה? האם ישנם ארגונים ממשלתיים או אפילו פרטיים שמתעסקים במקרים קשים בהם המשפחה לא רוצה להתנתק מ"הילד" האוטיסט? איך מקרה כזה נפל בין הכיסאות? ומה הפרוצדורה והתהליך שצריך לעשות?
|