|
| כפרתי באשמה של הפרת צו הרחקה.
בדיון השני בפני שופט אחר (שהיווה דיון מקדים לדיון הוכחות), השופט הציע לי לבחור בהליך של צדק מאחה שאשר בו אני לא אורשע ולא יוטל עלי כל עונש.
לא ממש הוסבר לי מהו ההליך של צדק מאחה. אבל, העו"ד שלי הסביר לי שזה רעיון טוב, מכיוון שאני לא אורשע ולא יוטל עלי שום עונש, ואם אני אתעקש על משפט אז אני אצטרך לשלם עוד כסף עבור דיונים נוספים, ויש סיכוי שהשופט ירשיע אותי אפילו שאני אשם ואני אצטרך לשלם עוד הרבה כסף על ערעור בבית המשפט המחוזי.
הסכמתי להליך של צדק מאחה, כדי לחסוך תשלום לעו"ד עבור דיונים נוספים, וגם כדי שאני לא אצטרך להעיד כנגד המתלונן שהשלים איתי כבר מזמן, ואפילו לפני הדיון בבימ"ש כתב תצהיר לביהמ"ש שהוא מבקש לבטל את התלונה שלו ואת המשפט נגדי.
הופניתי לקצין מבחן שכתב תסקיר חיובי. אבל, הוא אמר שהוא לא יכול לעשות צדק מאחה (הוא הסביר לי שזה בעצם אומר לעשות שולם בין הצדדים), מכיוון שבכל מקרה השלמנו בלי התערבות של בית המשפט.
היות וכך, נקבע מועד לדיון לטיעונים לעונש (קצין המבחן אמר לי שגם אם אני לא אורשע החוק מחייב עונש מסויים, למרות שהשופט אמר לי שלא יוטל עלי עונש).
בעיון בפרוטוקול הסתבר לי שההצעה של השופט לצדק מאחה לא מופיעה בפרוטוקול, וכתוב שם שכביכול אני הודיתי באשמה. כמובן שהעו"ד שלי ביקש בשמי חזרה מהודאה. אבל, בדיון בבימה"ש הבקשה לחזרה מהודאה נדחתה.
לצורך הבהרה הצו הגנה שטוענים שהפרתי הוא לא בשל תקיפה או איומים, אלא רק בשל סכסוך עסקי. בצו לא כתוב הרחקה במטרים מהמתלונן, אלא רק לא להטריד את המתלונן ולא לפנות אליו בדברים. אני מואשם כביכול לא בהפרה של הצו בכך שתקפתי את המתלונן או איימתי עליו (לא היו שום תקיפה או איומים או משהו כזה), אלא רק בכך שפניתי בדברים ללקוחות שהוא דיבר איתם ברחוב והסברתי להם לקנות טיולים במשרד מסודר. זה הכל! לא מדובר כאן בשום הפרה של חוק, אלא אם כן זה נעשה בתאריך מסויים, ואני טוען שהאירוע בכלל אירע בתאריך אחר ולא בתאריך המדובר, וגם אם היה וכן אז בכלל לא פניתי בדברים אל המתלונן.
עכשיו אני צריך לקבל תסקיר נוסף מקצין מבחן ולהגיע לדיון בדבר הרשעה או אי-הרשעה וטיעונים לעונש, בלי שבכלל היה דיון הוכחות, והטיעונים לעונש מתבססים באופן בלעדי בעצם על ההודאה שלי באשמה לכאורה, למרות שאני כופר באשמה.
מה האפשרויות שלי לזיכוי או מחיקת התיק?
|