תיקופה של בחינת ההסמכה

"...מן הראוי לסייג ולהחמיר יותר את תנאי הקבלה למקצוע, באופן שיוודא שהעוסקים בו יהיו בעלי הרמה הנדרשת, ההולמת את חשיבותו ומשמעותו של השירות המשפטי..."

(עו"ד יורי גיא-רון,יו"ר לשכת עורכי הדין, "הארץ" 08/11/07, בעקבות פרסום אחוזי המעבר של בחינת ההסמכה).

מספרם הרב של עורכי-הדין המוסמכים מידי שנה, הפכה ללגיטימית את סוגיית ההחמרה בתנאי הקבלה למקצוע. התשובה לסוגיה נמצאת אי שם במחברת הבחינה לקורס במשפט חוקתי והיא תלויה באיזון נכון בין חופש העיסוק לטובת הציבור.

לעו"ד גיא רון, זכות מלאה להציג את עמדתו, ובתפקידו כיו"ר לשכת עורכי הדין זכותו המלאה גם לקבוע מדיניות בסוגיה. הבעיה האינהרנטית בהתבטאותו של גיא רון אינה בעצם השאלה האם יש להחמיר בבחינות הלשכה, אלא דווקא במה שסבור יורי גיא רון שתשיג אותה החמרה.

כאשר רפרפתי בבחינת ההסמכה מיום 31.10.07 ראיתי כי בשאלה 61 נתבקשו הנבחנים לגלות את המצב המשפטי הנכון במקרה הנדיר בו אגודה שיתופית שכל מטרתה מתן הלוואות לחבריה הנזקקים, מבקשת לצרף אליה חברים חדשים. שאלה 19 עסקה בנושא האיזוטרי הנוגע למצורפים שעל מבקש סעד על דרך של טען ביניים לצרף לתצהירו. ולקינוח, בשאלה 81 נדרשו הנבחנים לשאלה המשפטית הנדירה עוד יותר: כיצד יש להתנהג כאשר מבנים מסוימים רשומים במרשם בנפרד מהקרקע.

המשותף לשאלות אלו כמו גם לשאלות אחרות הנפוצות בבחינות הלשכה הוא נגיעתן בנושאים איזוטריים, קטנוניים, נדירים ובעיקר: בסוג שאלות שגם מענה נכון ומדויק אינו יוביל למסקנה כי העונה נכונה הינו בעל רמה נדרשת ההולמת את חשיבותו ומשמעותו של השירות המשפטי" .

האלמנט הנבדק בשאלות מסוג זה הוא יכולת הזיכרון לטווח קצר של הנבחן ותו לא. במידה ומר גיא רון סבור כי בשימוש בשאלון בסגנון משחק הזיכרון הוא מבטיח כי "עורכי הדין יהיו בעלי רמה נדרשת, ההולמת את חשיבותו ומשמעותו של השירות המשפטי", אני סבור שמידת הבנתו את חשיבותו ומשמעותו של השירות המשפט, לוקה בחסר.

אני סבור, כי עורכי דין אשר זוכרים מה יש לצרף לתצהיר אלמוני,  או זוכרים בתוך כמה ימים יש להגיש בקשה פלונית, הם לאו דווקא אותם עורכי דין שנרצה לראות פועלים. מאידך, כן נרצה לראות עורכי דין אשר לכשיגיע לפתחם אירוע יידעו לחפש את החיקוקים והתקדימים הרלבנטיים, להבין אותם ולהשליך מהם על המקרה בו הם מטפלים. כן נרצה לראות עורכי דין אשר יידעו להעניק שירות אחראי ללקוחותיהם ולייצג את ענייניהם בצורה מכובדת.

תכונות אלה הן רק דוגמאות אפשריות לתכונות וכישורים הנדרשים לעורך דין פעיל. הרשימה המלאה צריכה להתקבל לאחר מחקר מקיף שייערך על ידי גוף מקצועי בתחום. לאחר שתתקבל הרשימה יהיה צורך לפנות לגוף מקצועי אשר עוסק בתיקוף מבחנים. תפקידו של גוף זה יהיה לסייע בניסוח שאלות, אשר נבחן העונה עליהם תשובה נכונה אכן מחזיק באותן תכונות וכישורים אשר אוזכרו ברשימה. 

תיקוף בחינות אינו המצאה חדשה. בחינות בארץ (למשל: בחינת ההסמכה ברפואה והבחינה הפסיכומטרית) ובחו"ל (בחינת ה- S.I.T ובחינת ה- GMAT) הן בחינות תקיפות שמאחוריהן מחקר רציני הבוחן בצורה שוטפת את המשמעות של הצלחה באותה בחינה. מן הראוי כי בחינה חשובה כבחינת ההסמכה ללשכת עורכי הדין בישראל תתבסס גם היא על מחקר דומה!

לא שאלות העוסקות בפינות האיזוטריות, הקטנוניות והדווקאיות ביותר בעולם המשפט יוודא שהעוסקים במקצוע עריכת הדין יהיו בעלי הרמה הנדרשת, ההולמת את חשיבותו ומשמעותו של השירות המשפטי (דברי גיא-רון), אלא תיקוף הבחינה הוא שיעשה זאת.

לו תשכיל הלשכה לתקף את מבחניה, או אז, תהיה לה הצדקה לעמוד מול הטענות הקשות והמוצדקות כנגד ההגבלות שהיא מטילה על חופש העיסוק. ציבור הנבחנים יידע כי הבחינות איתן הוא נדרש להתמודד אינן בחינות שמידת הקושי בהן היא אקראית, אלא כאלה הבודקות את יכולותיו של הנבחן להצליח במקצוע עריכת הדין ואילו הציבור הרחב יזכה בעורכי דין אשר הסמכתם מעידה על היותם ראויים למעמדם.

הכותב הינו עורך דין אשר עבד בעבר עבור אחת מחברות ההכנה לבחינות ההסמכה.