אתר הפורומים המשפטיים יש לך שאלה משפטית? קבל תשובה מעורך דין
ליעוץ אישי עם עו"ד
 
 
 
הודעות אחרונות
  • פורום דיני מיסים 23:03   26/05/2020 השכרה בכוונתי להשכיר את דירתי למתווך דירות ולאפשר לו בחוזה להשכיר את הדירה לצד ג'. ( המתווך מתכוון לה...
  • פורום בתי משפט 22:46   26/05/2020 האם מותר לשופט לקבל סיכומים מעבר למ... האם מותר לשופט להתייחס בפסק הדין  בדפי סיכומים שהוגשו מעבר למספר הדפים שנקבע מראש. כלומר ככל...
  • פורום צרכנות | תביעות קטנות 22:39   26/05/2020 השבתי למטה ככל ויש צורך בסיוע נוסף, אני עומד לרשותך. בברכה, ליאור חאיק, עו"ד מנהל פורום צרכנות ופור...
  • פורום דיני משפחה 22:36   26/05/2020 פסילת שופט שלום רב,יש להגיש את הבקשה לפסילת השופט, בכל תיק בו מתבקשת פסילתו. אם השופט מסרב לפסול את עצמ...
  • פורום ביטוח לאומי 22:17   26/05/2020 חלת מי שיצא לחלת כבר 1.5 חודשי. והמעסיק רוצה להאריך לעוד . חצי חודש או 1 חודש. מה צריך לעשות. האם נכ...

מחשבות על בחינת לשכה סתיו 2007

  • 29/11/2007
  •   מאת: עו"ד יפעת בלייך, המח...
  • צפיות: 7706
חברת מחשבות מנתחת את בחינת אוקטובר 2007, ומצביעה על מגמות לעתיד בבחינות לשכת עורכי הדין. שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום בחינות לשכה

רק 52% מהנבחנים שניגשו לבחינת ההסמכה של לשכת עורכי הדין באוקטובר האחרון עברו אותה. נתון זה מצטרף למגמה ההולכת ומתבררת בקרב לשכת עורכי-הדין והעומד בראשה, עו"ד יורי גיא-רון, להציב רף קבלה חדש וגבוה לשורותיה.

לקראת הבחירות לראשות לשכת עורכי-הדין, שנערכו בחודש יוני 2007, התבטאו מועמדים לראשות הלשכה לא אחת, על כך שבכוונתם להילחם בתופעת המספר ההולך וגובר של מוסמכים לעריכת דין, המצטרפים לשורות המקצוע בכל שנה. רבים מהם ציינו כי בכוונתם להציב רמת קושי חדשה בפני המועמדים, ולהקשיח את דרישות הקבלה.

אחת הפעולות המרכזיות שניתן לזהות כחלק ממגמה זו היא החלטתו הכמעט ראשונה של הוועד המרכזי הנבחר החדש של הלשכה, פה אחד, להעלות את ציון המעבר הנדרש בבחינה בכתב ל-70. יצויין, כי החלטה זו דורשת את אישורו של שר המשפטים.  מאחר והציון הממוצע הכללי שהושג בבחינה האחרונה על ידי כלל המתמחים שניגשו אליה היה 63 ניתן לראות ללא ספק, שלפרט זה תהיה השפעה מכרעת על אחוזי המעבר בבחינות, אם המהלך יאושר על ידי שר המשפטים.

בנוסף, בבחינת אוקטובר האחרונה גם הוועדה הבוחנת של לשכת עורכי-הדין נקטה גישה מחמירה ומקשה בשיבוץ השאלות לבחינה, כפי שיפורט להלן.

במה התבטאה עליית המדרגה בבחינה האחרונה?    

ניתן לזהות מספר פרמטרים אשר הפכו את הבחינה האחרונה למכשול גבוה יותר מבחינות עבר:

היקף הפסיקה הנדונה בבחינה: בבחינה האחרונה הופיעו 22 (!!) שאלות שהתבססו על פסיקת בתי המשפט בנושאים שונים

שאלות הפסיקה עסקו הן בפסיקה חדשה מהשנים האחרונות והן בפסיקה ישנה, מלפני למעלה מ-30 שנה, ובכל מגוון התחומים בהם עוסקת הבחינה בכתב. בכל שנה, ניתנים אלפי פסקי דין במדינת ישראל וריבוי השאלות בבחינה המתבססות על פסיקה זו, הופך את היקף החומר המחייב לבחינה לכמעט בלתי מוגבל, ומתמחה סביר אינו מסוגל למיין, לעבד ולשנן לבדו היקף שכזה.

על מנת לסבר את עיניכם תובאנה מספר דוגמאות:

אחת השאלות בנושא הוצאה לפועל, אשר עסקה בהעלאת טענת "פרעתי" בהליכי ביצוע שטר התבססה על פסק-הדין בעניין אלבוים נ' אפשטיין, שניתן בבית המשפט העליון בשנת 1972(!!) (בר"ע 87/72 אלבוים נ' אפשטיין, פ"ד כו(2) 148).

דוגמא נוספת: שאלה בנושא סדר דין אזרחי, שעסקה בנטל ההוכחה בבקשה לביטול עיקול זמני  התבססה על פסק-דינו של השופט לוין בעניין מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, משנת 1997 (רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן בנק הפועלים למשכנתאות בע"מ, פ"ד נא(3) 789). 

לעומת זאת: שאלה בנושא סדר הדין הפלילי, שעסקה בביטול פסק-דין בערעור שניתן במעמד צד אחד, התבססה על פסק-הדין בעניין קובן נ' מדינת ישראל, שניתן בבית המשפט העליון כשלושה חודשים בלבד לפני מועד הבחינה בכתב [רע"פ 6016/06 קובן נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)].  

II  בבחינה האחרונה היתה ירידה משמעותית ל"פינות" של חומר הלימוד. הבחינה עסקה בחריגים לכללים, בסייגים לחריגים ובנבכי הנבכים של חוקים חשובים ושוליים. נציין, כי ממילא על מנת לעבור את הבחינה בכתב, נדרשים המתמחים לזכור בעל-פה פרוצדורות רבות, סדרי-דין ותילי תילים של כללים והליכים - מדובר בכמות עצומה של אינפורמציה, אשר ברובה היא טכנית וקשה ביותר לשנן אותה ולזכור אותה בעל-פה. על כן, כאשר הבחינה עוסקת ב"פינות" החשוכות יותר של כל חוק וחוק היא הופכת לקשה הרבה יותר.

לדוגמא: שאלה שעסקה בסדרי דין בעבירות קנס, הקבועים בחוק סדר הדין הפלילי, שעל מנת לענות עליה נכונה נדרש המתמחה לזכור מהו המועד למתן הודעה על רצונו של נאשם להישפט, במקום לשלם את הקנס שניתן לו בעבירת תעבורה, לזהות שהמועד לכך חלף ולזכור כי אף על פי כן בית המשפט מוסמך להאריך את המועד האמור ובלבד שירשום את נימוקיו לכך.

דוגמא נוספת: שאלה שעסקה בסעדים זמניים במשפט אזרחי בה נדרש המתמחה לזכור כי אמנם בקשה לעיקול זמני יש להגיש לבית המשפט בכתב, ולכלל זה ישנם שני חריגים אשר בהתקיים אחד מהם ניתן להעלות את הבקשה גם בעל-פה, אולם כאשר מדובר בשלב של קדם משפט רשאי בית המשפט להורות על עיקול זמני גם ללא הגשת בקשה מטעם בעל דין. אולם המתמחה נדרש גם לזכור שאין צורך בנסיבות חריגות או טעמים מיוחדים שיירשמו, לצורך הפעלת סמכות זו של בית המשפט ובכל קדם משפט ניתן לעשות בה שימוש.

III  הבחינה האחרונה התאפיינה בפחות חזרות על סוגיות שנשאלו בבחינות הקודמות. בבחינות הקודמות נכללו שאלות לא מעטות שחזרו על עצמן ממועדים קודמים. לעתים חזרה שאלה בנוסח זהה לחלוטין לשאלה שהופיעה בבחינה קודמת ולעתים חזרה השאלה בניסוח מעט שונה, אולם תירגול של בחינות ממועדים קודמים הבטיח למתמחים חזרה מקיפה על החומר הנשאל ביותר, וסיכוי טוב לפגוש, ברגע האמת, שאלות מוכרות שכבר התמודדו עמן קודם לכן.

בבחינה האחרונה, לעומת זאת, כמעט ולא הופיעו שאלות שחזרו על עצמן ממועדים קודמים וניכר כי נעשה מאמץ לחבר שאלות חדשות, מקוריות ובנושאים שלא נשאלו בעבר.

לדוגמא: שאלה בנושא הגשת הליך בדרך של טען ביניים או שאלות רבות בנושא הרכבים ומותבים, נושא אשר לא הרבה להופיע בבחינות בעבר.

IV  בנוסף הבחינה האחרונה עסקה בלשונו היבשה של החוק ולמעלה מזה - בסעיפים שהם אות מתה בספר החוקים של מדינת ישראל. כך, למשל, הופיעה בבחינה האחרונה שאלה המבוססת על סעיף 56 לפקודת האגודות השיתופיות, האוסר על רישום תאגיד, שאינו אגודה שיתופית, בשם הכולל את המילה "שיתופי" או כל מילה הנגזרת משורש זה. אולם, כל המעיין במרשמי התאגידים יגלה מיד מאות תאגידים רשומים, שאינם אגודה שיתופית, הנושאים בגאווה את המילה "שיתופי" בשמם. נשאלת אם כך השאלה: האם נדרשים המתמחים ללמוד ולהכיר גם פרוצדורות שאינן משמשות את קהילת המשפטנים בישראל? האם יש מקום לשאול על סעיפי חוק שאינם נאכפים על ידי רשויות המדינה, כגון רשם התאגידים?

ניתוח סטטיסטי של הבחינה האחרונה

הנתונים הסטטיסטיים שפורסמו על ידי הלשכה עצמה מעידים על מגמה ברורה:

את הבחינה האחרונה עברו רק 52% (כמחצית!) מ-1,341 המתמחים שניגשו אליה. רק 69% מבין אלה שניגשו אליה בפעם הראשונה עברו אותה. מבין המתמחים שניגשו לבחינה בפעם השניה עומד שיעור העוברים על 20% בלבד בציון ממוצע של 56.5.

סקירת נתוני עבר: את נתוני הבחינה האחרונה ניתן להשוות למועד מאי 2007, בו עברו את הבחינה 89% מכלל הנבחנים שניגשו אליה לראשונה בציון ממוצע של 75.9; לעומת מועד נובמבר 2006 בו עברו את הבחינה 84% מבין הנבחנים שניגשו אליה לראשונה בציון ממוצע של 75.9 ולעומת מועד מאי 2006, בו עברו את הבחינה 89% מבין הנבחנים שניגשו אליה בפעם הראשונה בציון ממוצע של 76.7.

מנתונים אלה ברור כי הירידה באחוזי המעבר ובציון הממוצע בבחינה האחרונה אינה בבחינת סטיית תקן שולית. 

תלמידי האוניברסיטאות: לאחרונה נשמעה טענה לפיה הבחינה האחרונה לא היתה כל כך קשה עבור בוגרי האוניברסיטאות, הנחשבים באופן מסורתי לבעלי סיכויים גבוהים יותר לעבור את הבחינה. אולם טענה זו לא מתיישבת עם הנתונים הסטטיסטיים:

אם ניקח לדוגמא את אוניברסיטת בר אילן, נוכל לראות שבבחינה האחרונה רק 83% מבוגרי אוניברסיטת בר-אילן עברו את הבחינה הנוכחית לעומת 98% שעברו את הבחינה הקודמת. זוהי ירידה של 15% בשיעורי המעבר של בוגרי אחת מן הפקולטות למשפטים המובילות בישראל. 

גם בקרב בוגרי האוניברסיטה העברית, אשר אך לפני כשנה 100% מבוגריה עברו את הבחינה (מועד נובמבר 2006),  חלה ירידה בשיעורי המעבר ורק 92% מבוגריה עברו את הבחינה האחרונה.

הנתונים, אם כן, מצביעים על אותה מגמה מדאיגה של העלאת הרף והקשחת הדרישות.

כיצד יכולים המתמחים להתמודד עם המכשול שמציבות בחינות הלשכה?

ניתוח המגמה החדשה מוכיח כי בבחירת תוכנית הלימודים המתאימה ביותר על המתמחה שלא לקחת סיכונים מיותרים ובתור בסיס עליו לבחור בתוכנית הלימודים המקיפה ביותר, שמציעה תכנית לימודים שיטתית, ושגם נפרסת על פני תקופה מספיק ארוכה לפני מועד הבחינה, על מנת לא להשאיר "הפתעות" לרגע האחרון, שבו רמת הלחץ עולה.

שיטת ההכנה האופטימלית צריכה להתבסס על לימוד שיטתי ומקיף של כל החומר הרלוונטי לבחינה עוד במהלך ההתמחות, על מנת לאפשר לחומר הלימוד "לשקוע" ולהתבסס בראש. לא מומלץ לבחור בשיטות ה"זבנג וגמרנו", קרי לימוד במהלך תקופה קצרה לפני הבחינה, שאינן מתאימות עוד למתכונת הנוכחית של בחינות הלשכה.

בנוסף, מומלץ לבחון האם ערכת ההכנה בה בוחר המתמחה נותנת מענה מקיף לנושא הפסיקה. כמובן שמתמחה ממוצע אינו מסוגל לקרוא ולסנן לבדו את כל כמות הפסיקה הרלוונטית, שעשויה להישאל בבחינה ולכן חשוב ביותר לבחור בערכת הכנה שממיינת ומסכמת בצורה שיטתית עבור המתמחה את ההלכות החשובות בכל נושא, עד לרגע הבחינה.

מומלץ לבחון האם ערכת ההכנה נותנת מענה לשאלות פינתיות על חריגים וסייגים, ולבחור בערכת הכנה אשר לא משמיטה נושאים ופרטים חשובים על מנת "להתמקד" בנושאים מסויימים. 

חשוב לבחון האם תוכנית הלימודים מציעה תירגול רב ככל האפשר, גם על שאלות אשר צופות פני עתיד, ועל נושאים שלא נשאלו בעבר בבחינות קודמות ולא לבחור בערכת הכנה המבוססות בעיקרן על שאלות שהופיעו בבחינות קודמות.

לעניות דעתנו, תוכנית הלימודים היחידה שעונה על כל הפרמטרים הללו, היא תוכנית הלימודים וכלי הלימוד של של "מחשבות".

אם כן, לנוכח המשוכה הגבוהה שיש לעבור על מנת להתקבל כחברים לשורותיה של לשכת עורכי-הדין, יש לתכנן בקפידה את שלב ההכנה לבחינות הלשכה, להשקיע מחשבה אף בבחירת דרך ההכנה וכלי ההכנה ולהתכונן לתקופת לימודים מאומצת.

לסיכום: האם שערי הלשכה עומדים בפני סגירה?

האם הבחינה האחרונה מלמדת אותנו ששערי לשכת עורכי-הדין נסגרים אט אט? אפשרי שהתשובה לכך תינתן רק במהלך השנים הקרובות. 

בכל מקרה ברור הוא שרף הכניסה למקצוע הורם בבחינה האחרונה, מגמה שבאופן לא מפתיע תואמת את החלטות והצהרות ראשי הלשכה.

בהצלחה!

עו"ד יפעת בלייך, המחלקה המשפטית, מחשבות.

click reasons wives cheat on their husbands i dreamed my wife cheated on me
my husband cheated with a man why women cheat open
how many people cheat my wife cheated now what reasons why husbands cheat
click why married men have affairs why are women unfaithful
link viagra were to buy viagra without prescription in vietnam
my boyfriend cheated on me quotes go reasons why women cheat on their husbands
cheat on my husband my wife cheated on me with my father my husband almost cheated on me
שאלות בנוגע לנושא? כנסו ל - פורום בחינות לשכה
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל דעת עצמו בלבד.
© כל הזכויות שמורות לעו"ד אדי סוברי, אתר הפורומים המשפטיים.
סקייטק