תפקידו של מנהל העיזבון

הצורך במנהל עיזבון מתעורר בעיקר כאשר ישנם חובות לעיזבון או כאשר הליכי הירושה מתעכבים בגין קיומם של הליכי התנגדות שונים. מיניו של מנהל עיזבון בדרך כלל יעשה ע"י ביהמ"ש לענייני משפחה או על ידי רשם הירושות, כאשר יורש או נושה יכולים לבקש מביהמ"ש צו למינוי מנהל עיזבון.

ביהמ"ש הוא שרשאי להחליט, בסופו של דבר, על מינויו של מנהל העיזבון וזאת אף אם ישנה הסכמה מצידם של כל היורשים.

חשוב לציין כי בדרך כלל כאשר ישנה הסכמה של כל היורשים בדבר מינוי מנהל עיזבון מוגשת הבקשה לרשם לענייני ירושה ואז לביהמ"ש הסמכות לקבוע את זהותו של מנהל העיזבון.

ככלל, תפקידו של מנהל העיזבון הוא להיכנס בנעליו של המוריש ולפעול לטובתו של העיזבון הוא חייב לשמור על ניטראליות ואינו יכול לייצג ו/או לנקוט עמדה לטובת אחד היורשים נגד האחר.

בין יתר תפקידיו, לכנס את נכסי העיזבון, לנהלו, לסלק את חובותיו, לחלק את היתרה בין היורשים ואף יכול להמשיך בהליכי תביעה שנפתחו ביוזמת המוריש לפני פטירתו והכול על פי הוראות בית המשפט, אשר כאמור אחראי על מינויו.

מנהל העיזבון מחויב לפתוח חשבון בנק נפרד לצורך ניהול העיזבון ולנהל רישום ומעקב בדבר כל הכנסה והוצאה.

חובתו העיקרית של מנהל העיזבון היא לדאוג לסילוק ותשלום חובות העיזבון בטרם תחולק היתרה בין היורשים.

מנהל העיזבון מוסמך לפעול כנגד יורש אשר גרם נזק לעיזבון ואף להגיש נגדו תביעה. חשוב עוד להוסיף כי מנהל העיזבון אינו כפוף להסכם עתידי לגבי הירושה שנעשה בין יורשים במידה ולא נתן את אישורו להסכם.

מנהל העיזבון יזמין בהודעה פומבית בדרך כלל בעיתון את נושי העיזבון להגיש את תביעותיהם בכתב תוך תקופה של שלא תפחת מ – 3 חודשים ממועד הפרסום.

הכספים המצויים בעיזבון ישמשו תחילה לפירעון חובות העיזבון. במידה ואין די כסף נזיל בעיזבון על מנת לסלק את כל החובות, על מנהל העיזבון לממש נכסים, כאשר הוא מחויב להציע את הנכסים קודם ליורשים, כדי שתינתן להם הזדמנות לרכוש את הנכסים ובמחיר שאינו נמוך ממחיר השוק.

בית המשפט יכול להורות ולהתוות על דרכים שונות למימוש נכסי העיזבון וצורך סילוק חובות העיזבון, כאשר סדר העדיפויות הינו:

ראשית לשלם ההוצאות הנדרשות להלוויה, קבורה והקמת מצבה של המוריש.

שנית, לשלם הוצאות הפקת צו ירושה או צו קיום צוואה. לאחר מכן יש לשלם ההוצאות עבור ניהול העיזבון לרבות שכ"ט מנהל העיזבון ורק לאחר כל אלו יעשה שימוש ביתרת הכסף על מנת לסלק את חובותיו הנותרים של המוריש.

על פי חוק הירושה, יש להבדיל בין מנהל עיזבון זמני לבין מנהל עיזבון קבוע. ההבדל המהותי ביניהם הוא, שמנהל עיזבון זמני, אשר ממונה לכל היותר ל- 6 חודשים (אלא אם ביהמ"ש קבע אחרת) מוסמך בעיקר לשמור על העיזבון ולכנס אותו, ואילו תפקידו של מנהל העיזבון הקבוע, אשר ימונה בדרך כלל לתקופה של שנתיים, הוא לממש את העיזבון ולחלקו בין היורשים.

האפוטרופוס הכללי הוא שמפקח על אופן ניהול הרכוש והכספים על ידי מנהל העיזבון על פי חוק הירושה, התשכ"ה – 1965 והוא גם המוסמך לפקח על פעולתם של מנהלי עיזבון לפי חוק הירושה בכל הקשור לטיפולם בענייני הכספים והרכוש של העיזבון. במסגרת זו מקבל האפוטרופוס הכללי דיווחים ממנהלי העיזבון (אשר נקראים גם "פרטה") על הרכוש והכספים שבניהולם, בודק את הדיווחים שמגישים מנהלי העיזבון ומפקח על פעולתם.

לרוב, נוצר הרושם כי מנהל עיזבון ימונה כאשר קיים סכסוך בין היורשים, אולם למנהל העיזבון תפקיד חשוב יותר מאשר להיות המגשר והמפשר בין היורשים. תפקידו העיקרי הוא לעשות סדר בנכסי המוריש בעיקר אל מול צדדים שלישיים ולאוו דווקא בין יורשיו.

לרוב יהיה צורך במנהל העיזבון כאשר הירושה עתירת נכסים, חובות, התחייבויות ורק לעיתים רחוקות הצורך בו יצמח בשל ריבוי יורשים. ניראה כי תפקידו של מנהל העיזבון בעל מגבלות וגבולות ברורים ביותר ותפקיד זה מוסדר בחוק, אך עדיין ישנן פרצות רבות בתחומים מסוימים וכניסת צלע שלישית אל תוך תא משפחתי סגור זו אינה אופציה שרבים בוחרים בה.