מקום העבודה מייצר מתח מתמשך בין זכות הפרטיות של העובד, מחד, לבין זכות הקניין של המעסיק, מתוקף הפררוגרטיבה הניהולית שלו. ככלל, מעסיק מחויב בשמירה על פרטיות העובד. התפטרות של עובד לאחר שהמעסיק פגע בפרטיותו עשויה להיחשב להתפטרות שמזכה בפיצויי בפיטורים עקב הרעה בתנאים.זה מתחיל כבר בראיון העבודה שלנו. למעסיק פוטנציאלי אסור לשאול על פרופיל צבאי, שירות מילואים פעיל, היריון, טיפולי פוריות, נטייה מינית וכו', אלא אם שאלות אלו נובעות מאופי ודרישות המשרה. הנטל הוא על המעסיק להוכחת הקשר בין השאלות ששאל לבין אי קבלתו של אדם לעבודה.
במהלך תקופת העסקתו של אדם, מקנה חוק הגנת הפרטיות מעטפת הגנה הרמטית לעובד. כך למשל במקרים בהם המעסיק חדר לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד (אפילו אם מדובר בתיבת האימייל של העבודה), על המעסיק חל איסור מפורש לעשות כן, אלא אם ביקש מראש וקיבל הסכמת העובד לכך, במפורש, מדעת ומרצון חופשי.
בפרשת טלי איסקוב שהגיעה מבית הדין הארצי לעבודה אל בית המשפט העליון, נפסקה הלכה מכוננת בעניין חדירת מעסיק לכתובת הדוא"ל של עובדו. ככל שהגישה לתא הדואר בלעדית לעובד, יחשב הדבר כ"רשות היחיד".
לגבי התקנת מצלמות (סוגיה בוערת בהקשר של גני ילדים על רקע פרשת הריגת התינוקת יסמין וינטה ז"ל בגן ילדים בפתח תקווה והחשדות המסתמנים כנגד סייעת הגן, פרשה שזעזעה את המדינה באחרונה), הרי שככלל נפסק כי התקנת מצלמות במקום העבודה היא כלי לגיטימי ובלבד שקיבל את הסכמת העובד ויידע אותו על כך במפורש ומראש. למעסיק אסור להתקין מצלמות נסתרות במקום העבודה או לצלם עובד ללא ידיעתו.
כך למשל, במקרה שהגיע לפתחו של בית הדין לעבודה, במסגרתו תבע רואה חשבון את מעסיקו על רקע צילומו במשך שבע שנים(!), בגין פגיעה חמורה בפרטיותו בתביעת פיצויים (כדין מפוטר), נעתר בית הדין לתביעה בקובעו כי צילום של עובד במשך כל השעות שבהן הוא שוהה במשרדו, מבלי להודיע לו על כך, מהווה "נסיבה שביחסי עבודה שבה אין לדרוש ממנו להמשיך בעבודתו".
חרף הסרת המצלמות על ידי אותו מעסיק, נקבע, בפסיקה תקדימית, כי אמונו של העובד נפגע, נוכח פרק הזמן הממושך בו צולם בלא ידיעתו, כך שלא ניתן לדרוש ממנו כי ימשיך בעבודתו וכי העובד התפטר בשל נסיבות המצדיקות תשלום פיצויי פיטורים. בסופו של יום, נפסקו לרואה החשבון פיצויים בסך של כ-50,000 ₪ בתוספת הוצאות משפט (ר' ס"ע 30929-10/12 אסכנדר סלמאן-רו"ח נגד איהאב עליימי-רו"ח).
בפרשה דומה אחרת, קבע בית הדין כי סירובה של המעסיקה לחדול מהפעלת המצלמה לאחר שהעובדת התנגדה והתריעה על כך במפורש, מהווה הרעה מוחשית בתנאי עבודתה המזכה את העובדת בפיצויי פיטורים (ר' דמ"ר 39840-04-10 לודמילה לשצינר נגד פאר מרכז החלמה רפואי בע"מ).
בטרם התקנת המצלמות, שומה על המעסיק לבחון יש לשקול את שטח הכיסוי, את מספר המצלמות, את זמני הצילום, את הרזולוציה של התמונה ואת משך שמירת הצילומים על מנת לוודא מזעור חשיפת הפגיעה בעובדים למינימום האפשרי ואחר שנשקלו אמצעים חלופיים, מידתיים וסבירים. לפי צורך רשאי המעסיק להיוועץ עם נציגות העובדים או לעגן זאת בהסכם קיבוצי.
חשוב לסייג כי במתחמים שונים במקום העבודה יש לגיטימיות שונה להשתמש במצלמות מעקב וזאת בהתאם לציפיתו הסבירה של העובד לפרטיות באותו מתחם (כגון במסדרון המשרד) או במקומות רגישים בהם נדרשת שמירה על בטחון הנוכחים בעסק, רכוש, מידע רגיש וכמנגנון פיקוחי-הרתעתי על משמעת העובדים. בנסיבות חריגות כגון התנהלות פלילית של העובד או התנהלות פוגענית אחרת של העובד; במקרה שבו חשד המעסיק כי העובד פועל כנגד החברה ומקים עסק מתחרה בעת היותו עובד החברה, והעובד לא הציע הסברים מניחים את הדעת וכו' - אז יוכל המעסיק לפנות לבית הדין לעבודה לקבלת צו שיפוטי מתאים.
הסנקציות על מעסיק שפלש למרחב הפרטי של עובדו, הן חמורות. מעבר לתביעת פיצויים אליה חשוף המעסיק (אף ללא הוכחת נזק), הרי שפגיעה בפרטיות נחשבת גם עבירה פלילית באופן המקנה לעובד האפשרות להגיש תלונה נגד המעסיק במשטרה. במקרה זה עשוי המעסיק להיות חשוף להליכים פליליים או מינהליים ופגיעה חמורה בתדמיתו וגיוס עובדים פוטנציאליים. על המעסיק גם לדעת כי ככל ויציג ראיה כנגד אותו עובד, שהושגה תוך פגיעה בפרטיות העובד, הרי שהראיה לא תתקבל ובית המשפט יורה על פסילתה, זאת כחריג לכלל קבילות הראיות לפיו כל ראיה קבילה היא ובהתאם ייבחן ערכה המשפטי.
נראה שחרף קריאות התיגר על זכות הפרטיות בעידן שבו הכל חשוף, ידוע ופרוץ, היא עודנה איתנו, חיה ובועטת. משרדנו מייצג עובדים ומעסיקים בתביעות הגנת פרטיות במקום העבודה. דעו את זכויותיהם במקום העבודה ויפה שעה אחת קודם.
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.