נרשמת לאתר היכרויות והתחרטת - האם מגיע לך החזר על פי החוק?

שיטוט קל ברשת האינטרנט מעלה כי קיימות תלונות רבות של לקוחות אשר עשו עסקאות מול אתרי היכרויות וזאת בשלל של נושאים. האם אותו צרכן שהצטרף לאתר ההיכרויות בקלות רבה, התחרט לאחר 24 שעות ומבקש את כספו בחזרה, יזכה לקבל אותו באותה קלות כפי ששילם לאתר? ומה לגבי צרכן שביקש בסך הכול להתנסות באתר לתקופה של חודש והמנוי שלו הוארך באופן אוטומטי וחד צדדי לתקופה נוספת, בתשלום נוסף, וזאת מבלי שביקש זאת? 

במאמר זה נענה על שתי סוגיות צרכניות מן המעלה הראשונה בכל הקשור ליחסי צרכן-עוסק תחת מתן שירותים של אתר היכרויות: סוגיית החרטה הצרכנית וסוגיית החידוש האוטומטי של מנוי שנרכש לתקופה קצובה.

קודם כל נסביר כי חקיקה צרכנית היא חקיקה הקרויה "חקיקה קוגנטית", מן הסוג שאי אפשר להתנות על הוראותיה אלא לטובת הצרכן. לכן, העובדה שתקנון של אתר כזה או אחר נוגד את הוראות חוק הגנת הצרכן אינה מעלה או מורידה לצורך העניין, והחקיקה הצרכנית תיגבר עליו תמיד.

תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) אשר נחקקו בשנת 2010 נועדו לתת מענה פשוט וקל לצרכן תוך שהם נוקבות ב-23 סוגי קטגוריות של עסקאות אשר במסגרתן תקופת הזמן שהוגדרה בתקנות כל צרכן יכול לבטל את העסקה, מכל סיבה שהיא, עקב חרטה, תוך תשלום דמי ביטול מינימליים על סך 5% ממחיר העסקה או 100 ₪, לפי הנמוך מבין השניים.

קטגוריה מספר 18 הינה "חברות או מינוי במועדון היכרויות או שידוכים".

עקב ההתפתחות הטכנולוגית והשימוש הניכר באתרי היכרויות אין ספק כי אתרי היכרויות נכנסים לגדר קטגוריה מספר 18 וקיימות אסמכתאות התומכות בפרשנות זו.

כותרתו של סעיף 2 לתקנות קובע כי צרכן רשאי לבטל הסכם מקטגוריה מספר 18 בתוך 14 ימים מיום עשיית העסקה או מיום מסירת חוזה בכתב או מסמך בכתב (כפי שנקבע בחוק הגנת הצרכן), בין אם הוחל במתן השירות ובין אם לא, ובין אם העסקה היא לתקופה קצובה.

סעיף 5 לתקנות קובע, כאמור, כי אם ההסכם בוטל בתוך מסגרת התקופה שהוקצבה, העוסק רשאי  לגבות מן הצרכן תשלום על סך 5% מסך העסקה או 100 ₪, לפי הנמוך מביניהם.

פועל יוצא, לקוח שרכש מנוי מאתר היכרויות, שילם כסף, עשה שימוש במנוי והתחרט בתוך 14 יום והודיע על ביטול המנוי, בין אם עשה שימוש באתר במסגרת אותה התקופה או לא, רשאי לקבל את כספו בחזרה תוך תשלום דמי ביטול מינימליים. כל תנייה אחרת המופיעה בתנאי השימוש שבאתר לא תועיל מאחר ואין אפשרות להגביל את זכות הביטול שבתקנות.

מה האפשרויות העומדות בפני אותו צרכן אשר התחרט והאתר מסרב להשיב לו את כספו?

סעיף 13א שבחוק הגנת הצרכן דן בעסקאות לתקופה קצובה.

רכישת מנוי לחודש היא עסקה לתקופה קצובה, שהרי הלקוח רכש מנוי לתקופה של חודש וסבר כי לאחר תקופה זו השירות יסתיים וההתקשרות בין הצדדים תסתיים, אלא אם כן הוא יפנה מיוזמתו אל האתר ויבקש לרכוש מנוי לתקופה נוספת.

סעיף 13ג(2) לחוק הגנת הצרכן קובע כי בכדי להאריך עסקה לתקופה קצובה העוסק חייב לקבל את הסכמתו הפוזיטיבית של הצרכן, וממילא אין כל תוקף לחידוש אוטומטי שנעשה באופן חד צדדי על ידי העוסק ללא הסכמתו של הצרכן.

על מנת להסיר ספק, סעיף 13א(ג)(1) לחוק קובע כי לתנאי בחוזה הקובע כי ההתקשרות בין הצדדים תמשך לאחר מועד סיום העסקה, לא יהיה כל תוקף ויראו כאילו נקבע בחוזה שההתקשרות בטלה באותו מועד סיום מקורי.

פועל יוצא, לקוח שרכש מנוי קצוב מאתר היכרויות לתקופה של חודש, שלושה חודשים או שנה, שילם כסף והמועד המקורי של העסקה הגיע לסיומו, הרי שהעוסק אינו יכול להאריך את העסקה ולחדש אותה באופן אוטומטי וחדש צדדי ללא הסכמתו של הצרכן. קיימת פסיקה ברורה ועניפה בנושא הקובעת כי על העוסק להוכיח שהצרכן האריך את העסקה מרצון ומתוך ידיעה ברורה ונאסר על העוסק לחדש את העסקה באופן אוטומטי ללא הסכמה זו.

מה האפשרויות העומדות בפני אותו צרכן שמנויו הוארך אוטומטית שלא כדין?

הארכת עסקה לתקופה קצובה שלא כדין מאפשרת לצרכן להגיש תביעה ללא פיצוי להוכחת נזק עד סך של 10,000 ₪ בהתאם לאמור בחוק הגנת הצרכן. אפשרות נוספת היא להגיש בקשה לאישור תובענה ייצוגית אשר תכלול במסגרתה את כל הלקוחות אשר מנויים הוארך באופן אוטומטי, מאחר והיא מעלה שאלות משותפות של שאלה ומשפט. תביעה שכזו עשויה לגרום להרתעה יעילה, אכיפה ושינוי התנהגותו של האתר.