"לא כוחות" – זהו מצב העניינים כאשר האזרח הקטן צריך להתמודד מול הבנק. בידיו של הבנק מצוי ידע עצום וכוח רב, והאזרח הקטן פשוט אינו יכול להתמודד אתו. לקוח עשוי לחתום על חוזה דרקוני ומפולפל מול הבנק, מבלי להבין את משמעותו, ולהיוותר חסר אונים מול כוחו הדורסני של הבנק.לשם כך קבע בית המשפט כי על הבנק מוטלת חובת נאמנות מיוחדת כלפי הלקוח:
"בין הבנקים ללקוחותיהם מתקיימים יחסי נאמנות, והלקוחות מונחים בכלכול ענייניהם הכספיים על-ידי עובדי הבנקים, שהתנהגותם מצריכה רמה גבוהה של ניקיון כפיים והימנעות מלהיות נתונים להשפעות בלתי ענייניות במהלך מילוי תפקידם כלפי כל פרט, המהווה את ציבור הלקוחות וכלפי הציבור בכללותו"
(ע"א 122/84 מנצור נ' מדינת ישראל)
נאמנות כפולה
פקידי הבנק נמצאים בין הפטיש לסדן: מצד אחד הם מחויבים להיות נאמנים וישרים כלפי הלקוח, אך מצד שני הם צריכים להיות נאמנים כלפי הבנק ומטרות הרווח שלו.
" 'הנאמנות הכפולה', העשויה להתעורר באיזון האינטרסים של טובת הלקוח מחד גיסא ושל רווחיות הבנק מאידך גיסא, מצריכה מידה רבה של טוהר מידות, יושר והגינות. בגלל מצבור המידע, המצוי בידי פקידי הבנק, ובגלל התלות של הלקוח בייעוץ פקידי הבנק ובשירותים שהם מעניקים, יכולה להיווצר זמינות למעשי שחיתות"
(שם)
פקידי הבנק, אפוא, צריכים לפעול ביושרה ובתבונה ולאזן בין האינטרסים של הבנק לבין טובת הלקוח. מחד עליהם לנסות לסגור עסקאות שיביאו רווחים לבנק, אך מאידך עליהם לעשות זאת בשקיפות, ביושרה ובתום לב כלפי הלקוח.
במקרה של תביעה, בית המשפט בוחן היטב את המקרה לגופו ומחליט האם התנהלות הבנק הייתה בגדר הסביר או שהיה בה משום הפרת חובת הנאמנות כלפי הלקוח. במידה והוא קובע כי הייתה הפרת נאמנות, הוא עשוי לחייב את הבנק בפיצויים גבוהים, בהתאם לנזק שנגרם ללקוח.
בית המשפט החמיר את יחסו אל הבנקים
מי שעוסק בתחום יודע כי בית המשפט החמיר את יחסו לבנקים והוא מטיל עליהם אחריות במקרים של התנהלות לא הוגנת מצדם. החמרה זו באה לידי ביטוי בשורה של פסקי דין שניתנו בעת האחרונה.
אחריותו של הבנק אינה מסתכמת בהתנהלות הוגנת מול הלקוח בנושאי עו"ש ופיקדונות, אלא גם בנתינת אשראי. אמנם החוק קובע כי הבנק אינו חייב להתחיל לתת אשראי ללקוח, אך אחרי שהצדדים כבר מצויים בעסקת אשראי, הפסקה פתאומית של מסגרת האשראי מצדו של הבנק עלולה להיחשב הפרת הנאמנות של הבנק ולחייב אותו בפיצויים.
פסיקה לדוגמה: בית המשפט חייב את הבנק בפיצויים של 11.3 מיליון ש"ח!
דוגמה מצוינת לכך הוא פסק דין ת"א 1320/99 מחסני חשמל בע"מ (בפירוק) נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ. בפסק דין זה נידונה תביעתה של חברת מחסני חשמל בע"מ, בגין סירובו הפתאומי של בנק המזרחי להמשיך לאפשר לה את מסגרת האשראי. לטענת התביעה, ההפסקה הפתאומית של מסגרת האשראי גרמה לקריסתה ולפירוקה של החברה.
בית המשפט קיבל את טענת התביעה וקבע כי הבנק אחראי להתמוטטותה ולפירוקה של החברה בשל החלטתו, ללא התראה, על סגירה מידית של מסגרת האשראי שעמדה לרשות החברה. בשל אחריותו זו, הטיל עליו בית המשפט חובת פיצויים בסך 11.3 מיליון ₪ (!).
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.