מעסיק שעובר את העבירה עלול לשאת בקנס בשיעור שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים. בתי הדין לעבודה לא אחת הדגישו בפסקי הדין את חומרתה של עבירת העסקת עובדים זרים ללא היתר – עבירה שמאופיינת בפגיעה כלכלית, חברתית ומוסרית ושגוררת אחריה השלכות קשות.
בגלל הפגיעה שהעסקת עובדים זרים ללא היתר מסבה לאינטרס הציבורי בתי הדין לעבודה נוהגים להשית על מעסיקים שמורשעים בעבירה זו קנסות כבדים, בדרך כלל בשיעורים שנעים בין 20,000 שקלים ל-100,000 שקלים, כדי ליצור הרתעה יעילה ולהפוך את ביצוע העבירה לבלתי כדאי.
המדובר כאמור בעבירה פלילית, לכן הוכחתה בבית המשפט (שהוא בית הדין לעבודה) מחייבת את המדינה המאשימה לנקוט ולהחיל, כבמקרה של כל עבירה פלילית אחרת, את כל הכללים הפרוצדורליים והראייתיים הנוהגים בהליך הפלילי. כך, כדי להרשיע מעסיק שנאשם בעבירה פלילית על המאשימה להוכיח את כל יסודות העבירה בהתאם למידת ההוכחה הגבוהה המקובלת בהליך פלילי: מעבר לספק סביר.
זהו, כמובן, נטל לא מבוטל שאינו פשוט עבור המדינה, ובמקרים של ניהול הליכים כנגד מי שמעסיק עובדים זרים ללא היתר הוא מציב קושי לעמוד במידת ההוכחה הנדרשת.
לעתים הסיבה לכך – העובדה שהעובדים הזרים שנתפסים במקומות העבודה מגורשים חזרה למדינותיהם מיד לאחר תפיסתם, ולא מובאים למשפט כדי להעיד ולהצביע על מעסיקם. המחוקק הבין את הקושי ועל מנת להקל על המדינה כמאשימה, קבע בחוק חזקה (שהיא הנחה עובדתית) שעל-פיה מי שמחזיק במקרקעין שבהם נתפסו עובדים זרים ללא היתר רואים אותו כמעסיקם. כך למשל, אם נתפסה בביתו של אדם פיליפינית המנקה חלונות – הנחת המוצא תהיה כי מי שגר בבית הוא שהעסיק אותה; נתפסו באתר בניה או שיפוצים פועלים זרים האוחזים בדליי חול או צובעים קירות, הרי שהקבלן המבצע את העבודות במקום הוא מעסיקם.
משמעותה המעשית של קביעת ההנחה העובדתית בדבר אשמתו של המחזיק במקרקעין – העברת נטל ההוכחה, שברגיל מוטל על המדינה, לכתפי הנאשם, מי שהעובדים הזרים נתפסו בחזקתו. במצב דברים זה לא המדינה צריכה להוכיח שכך אמנם היה, אלא על הנאשם לעבוד קשה כדי לסתור את החזקה העובדתית ולהוכיח בבית הדין שאינו המעסיק של הזרים.
חשוב להבין שסתירת החזקה אינה מלאכה פשוטה, ובפועל בית הדין לעבודה לא מסתפק בהעלאת גרסה כללית או תיאורטית על-ידי הנאשם או בהפניית אצבע מאשימה כלפי מעסיק אפשרי אחר. מי שמואשם בעבירה של העסקת עובדים זרים ללא היתר ורוצה להימנע מהרשעה מוכרח להציג בבית הדין גרסה אמינה והגיונית שמתיישבת עם כלל הראיות שנאספו בשטח מזמן אמת ושתעורר ספק סביר בטענת המדינה כי הוא המעסיק. כך, לדוגמה, אם קבלן שמואשם בעבירה טוען כי עובדי הבניה שנתפסו באתר שבו ביצע עבודות אינם עובדיו אלא של קבלן משנה שלו, עליו להראות שורה של ראיות שתומכות בטענתו. אלה יכולים להיות הסכמים שבהם התקשר עם קבלנים אחרים, עדויות של עדים, חשבוניות, תכתובות ועוד.
הניסיון המעשי שרכשנו במשרדנו בייצוג מעסיקים בהליכים פליליים לימד אותנו שכל מקרה על נסיבותיו מצריך מצוות ההגנה של הנאשם שמבקש להשיג זיכוי נקיטת חשיבה, זהירות, טקטיקת הגנה ודרך הצגת הראיות שמתאימות ותפורות לכל מקרה ומקרה. סוף מעשה במחשבה תחילה, ובניית ההגנה צריכה להיעשות עוד בשלב החקירה וטרם הגעת התיק לכדי כתב אישום. ראינו לא מעט מעסיקים לא אשמים שבגלל בורותם והיעדר ייצוג כשלו בלשונם במהלך חקירה באזהרה והסתבכו. רבים גם לא משכילים להציג בשלב מוקדם זה ראיות ברורות להוכחת חפותם, ובכך מביאים על עצמם כתבי אישום שבהחלט ניתן היה למנוע. לכן מומלץ למי שעומד בפני סכנה לקבל אישום בגין העסקת עובדים זרים ללא היתר לקבל ייצוג מעורך דין שייצוג בהליכים פלילים בדיני העבודה הוא תחום עיסוקו.
מאת עוה"ד יצחק איתן (פרנלדס) וארתור בלאייר
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.