משפחות המורכבות מבני זוג מאותו מין מזמן היו לחלק אינטגראלי של החברה שלנו. אך נוסף להטמעה החברתית צריכה לבוא גם הכרה משפטית בתא המשפחתי החד-מיני, ובני הזוג והילדים צריכים לקבל אותן זכויות שמסורות למשפחות הקונבנציונליות. לאחר שעתירות רבות של זוגות חד-מיניים להכרה בזכויות אזרחיות עברו משוכות גבוהות בערכאות המשפטיות בארץ, הצטמצם קמעא הפער העמוק שקיים בין התפיסה החברתית הליברלית את הקהילה הלהט"בית לבין הכרה משפטית בזכויות קונקרטיות של חברי הקהילה.אלא שמציאות החיים וחוקי הטבע מאתגרים את הדין. עדיין בני זוג חד-מיניים שרוצים לקיים משפחה במלוא מובן המילה אינם יכולים להביא יחדיו ילדים לעולם. מה שניתן, כמובן, לעשות הוא לפנות להליך של הפרייה באמצעות תרומת זרע (במקרה של זוג נשים) או פונדקאות (כשמדובר בזוג גברים). כאשר נולד תינוק בדרך זו רק אחד מבני הזוג הוא בעל קשר גנטי לילד, והוא שנרשם ברשות האוכלוסין כהורה.
באין רישום מתאים במשרד הפנים, בן הזוג השני, זה שלא קשור לילד בקשר גנטי, אינו מוגדר כהורה מבחינה משפטית. כך, אף שבן הזוג מתפקד כהורה לכל דבר ומשתתף בגידול הרך בדיוק באותה מידה שבה עושה זאת ההורה הביולוגי, עדיין, כל עוד אינו רשום במשרד הפנים כהורה – אינו הורה מבחינה משפטית. מדובר בבעיה שגרמה עוול קשה להמון הורים וילדים במשפחות של זוגות חד-מיניים.
בעבר ניתן היה להתמודד עם הבעיה רק בדרך אחת – באמצעות פנייה להליך ארוך, יקר ומייגע של אימוץ הילד על-ידי ההורה הלא-ביולוגי. הליך מורכב זה חייב את הצדדים המעורבים בפעולות לא-פשוטות כלל שהיו כרוכות בהתערבות בוטה במרקם המשפחתי הרגיש. כך, בני הזוג נאלצו לאפשר לרשויות הרווחה לערוך תסקירים, ולשם כך עובדים סוציאליים נהגו לפקוד את בתי המשפחה חדשות לבקרים, לחטט, להרעיף על הילדים הרכים אין-ספור שאלות לא-פשוטות ועוד כהנה וכהנה פעולות. לאחר איסוף המידע היו נציגי רשויות הרווחה מחווים דעה מקצועית, באמצעות תסקיר, בשאלה אם בן הזוג השני, מי שאינו קשור בקשר ביולוגי לילד, הוא "הורה ראוי" לצורכי האימוץ.
אך בשנת 2013 חל שינוי דרמטי בדין. באותה שנה נדונה בבג"ץ פרשה מפורסמת שעסקה בדרישה של בני זוג הומוסקסואלים שהביאו לעולם ילדים באמצעות הליך פונדקאות מחוץ לישראל, להכיר בשניהם כהורים שלא באמצעות הליך אימוץ. במסגרת הדיון בעתירה הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא מסכים לדרישת העותרים. כך, נקבע (בהסכמת המדינה) שבמקום אימוץ ניתן להסתפק ב"צו הורות" שיינתן על-ידי בית המשפט לענייני משפחה, בתנאי שבכל מקרה ומקרה שיתבקש צו שכזה הדבר יעלה בקנה אחד עם טובת הילד.
לכאורה מהפך – אלא שעמדה זו הייתה מוגבלת אך ורק למצבים של הליכי פונדקאות בחו"ל, ולא חלה על מקרים אחרים, כגון של זוג לסביות שאחת מהן הרתה באמצעות תרומת זרע.
אך עם הזמן נסדקה גם הגבלה זו. בתחילת 2015 היועץ המשפטי לממשלה הסכים להרחיב את הצוהר שנפתח בשעתו ועדכן את עמדתו, במסגרת תביעה שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה, כאשר הודיע כי גם בנסיבות שבהן מדובר בבנות זוג לכל דבר ועניין, שאחת מהן הרתה מתרומת זרע אנונימית מתוך כוונה כנה לגדל יחדיו את הילד שייוולד כילדן המשותף, אפשר להסתפק בצו הורות בלא צורך בעריכת הליך אימוץ. אך בצד זאת המדינה העמידה דרישה שטרם מתן צו הורות יש להביא בפני בית המשפט תסקיר של שירותי הרווחה.
אלא שהלכה למעשה, למרות דרישת המדינה לתסקיר של שירותי הרווחה, ישנם מקרים שבהם בית המשפט נכון לתת צו הורות גם בלי תסקיר.
כך היה, למשל, במקרה של רעות ורונית (שמות בדויים) שטופל על-ידי משרדנו. השתיים בנות זוג שמשך שנים קיימו משק בית משותף, ואף ערכו ברוב הדר טקס חתונה אזרחית. כאשר החליטו להרחיב את התא המשפחתי, רעות הרתה מתרומת זרע. מרגע לידתו של בנן רעות ורונית טיפלו בו ודאגו לו שתיהן דאגה אימהית ללא סייג ויחדיו החלו משמשות לו הורים בלי כל הפרדה ביניהן. משרדנו עתר לבית המשפט בבקשה לקבלת צו הורות הקובע שרונית, שאינה האם הביולוגית של הילד, תוכר כאמו לצד רעות ושבתוך כך תינתן הוראה למשרד הפנים לרשום אותה, לצד רעות, כהורה.
במקרה זה ביקשנו לפסוח על הצורך בעריכת תסקיר של שירותי הרווחה. רעות ורונית הסבירו בעתירה כי לאור העובדה שהן מקיימות קשר אמיץ של ידועות בציבור במשך 6 שנים, ושעה שבנסיבות העניין אין חשש לגבי טובתו ושלומו של הילד, אין כל צורך בתסקיר כתנאי למתן צו הורות.
לנוכח הראיות הרבות שהוצגו בעתירה נציגי המדינה לא התנגדו לבקשה, ובית המשפט נתן צו הורות ללא תסקיר.
א"פ (ראשל"צ) 57813-07-15 ש.פ.ק ואח' נ' ב"כ היועץ המשפטי לממשלה במשרד הרווחה והשירותים החברתיים
מאת עוה"ד יצחק איתן (פרנלדס) וארתור בלאייר
הכותבים ממשרד בלאייר-איתן ושות', העוסק בדיני משפחה, ירושה, ונזיקין
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.