ועדת קבלה הינה גוף אשר דן ומכריע לגבי בקשות של אזרחים אשר מעוניינים לגור ביישוב קהילתי, ולמעשה מסנן באמצעותן את המועמדים למגורים ביישוב.
המדובר בגוף אשר פעל במשך שנים מבלי שמעמדו עוגן בחוק, וזאת עד לשנת 2011, עת הוסדר מעמדו לראשונה בחוק, במסגרת תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות.
תיקון זה, אשר מכונה גם "חוק ועדות הקבלה", הוסיף לפקודה את סעיפים 6ב-6ד, אשר מסדירים את אופן פעולתן של ועדות הקבלה ליישובים קהילתיים.
בעבר, מדיניות מיון המועמדים לישובים קהילתיים הותוותה במסגרת החלטות מועצת מקרקעי ישראל של מינהל מקרקעי ישראל. החלטות אלה קבעו בעיקרן את הרכב ועדת הקבלה, הקריטריונים של שיקול דעתה, ודרכי הערעור על החלטותיה. האחרונה שבהן, החלטה מס' 1195, חלה על ישובים בכל רחבי המדינה אשר מספר בתי האב בהם אינו עולה על 500.
הרקע לחקיקת תיקון 8 לפקודה נבע בעיקרו מעתירות שהוגשו לבג"צ כנגד החלטות המינהל הללו. המדובר בעיקר בשתי עתירות שהוגשו על ידי אזרחים ממוצא ערבי, אשר נדחו במסגרת הליכי הקבלה לישובים הקהילתיים אליהם הם ביקשו להצטרף: בג"צ 6698/95 קעדאן נ' מינהל מקרקעי ישראל, וכן בג"צ 8036/07 זבידאת נ' מינהל מקרקעי ישראל. במסגרת ההחלטות אשר ניתנו בעתירות אלו בשנים 2000 ו-2007 (בהתאמה), קבע בג"צ כי אין לבצע אפליה בין המועמדים היהודים והערבים לישוב קהילתי, הואיל והדבר נוגד את עקרון השוויון. החלטות אלו קידמו את חקיקת תיקון 8 לפקודה, אשר התקבל לבסוף במרץ 2011.
באיזה ישובים קיימת ועדת קבלה
תיקון 8 לפקודה חל על ישובים קהילתיים בגליל ובנגב בלבד, אשר מאוגדים כאגודה שיתופית, ובכללם הרחבות קהילתיות של קיבוצים, מושבים שיתופיים, מושבי עובדים, וכפרים שיתופיים, ואשר מספר בתי האב בהם אינו עולה על 400 (בישוב המקורי ובהרחבה יחדיו). על פי מציעי התיקון, יישובים אלו מתאפיינים באורח חיים קהילתי-כפרי, אשר מבוסס על לכידות חברתית ותרבותית שמצדיקה מיון מועמדים בקבלה אליהם.
נכון למרץ 2016, המדובר בכ-120 ישובים בגליל ובנגב, שאת שמותיהם ניתן למצוא ברשת האינטרנט.
לאחר חקיקת תיקון 8, החליט היועץ המשפטי לממשלה כי התיקון יוצר הסדר שלילי בשאר חלקי המדינה, באופן לפיו הוא חל רק בישובים קהילתיים בנגב ובגליל, אשר כוללים עד 400 בתי אב. בעקבות זאת התקבלה ביום 3.10.2012 החלטה 1271 של מועצת מקרקעי ישראל, לפיה ועדות קבלה ישימות רק בנגב ובגליל בישובים בני עד 400 בתי אב.
משמעות החלת תיקון 8 על הישובים הללו בלבד, הינה שרק בהם יש להפעיל ועדות קבלה כתנאי לרכישת נכס בישוב. לגבי ישובים אחרים, החוק אינו מאפשר עוד לדרוש ממי שמעוניין לרכוש בהם נכס לעבור ועדת קבלה כתנאי לכך. לפיכך, ניתן להעביר את הזכויות בהם ללא צורך באישור ועדת הקבלה.
עם זאת יצוין כי ביום 3.6.2015 ניתן פסק דין במסגרת בג"צ 6666/14 שוראקי נגד הסתדרות הציונית העולמית, אשר קבע כי אין מניעה לקיום ועדות קבלה ביישובים קהילתיים ביהודה ושומרון, הגם שהם אינם בנגב ובגליל, וזאת מכיוון שהחוק אינו חל ביהודה ושומרון. עוד נקבע כי אין פסול בעמדת היועץ המשפטי לממשלה, לפיה ניתן להקים ועדות קבלה גם בישובים ביהודה בשומרון, אך בתנאי שמספר בתי האב בהם אינו עולה על 400 בתי אב.
באותו יום ניתן גם פסק דין במסגרת בג"צ 919/13 המועצה אזורית מטה יהודה נגד הכנסת, בו עתרה המועצה להכללתו גם של האיזור שלה בחוק. פסק הדין ציין כי העתירה נמשכה לאור המלצת השופטים למועצה לפנות קודם לכנסת בבקשה לתיקון החוק.
לאור כל האמור לעיל, המצב כיום הוא שניתן להקים ועדות קבלה רק בישובים קהילתיים בני עד 400 בתי אב, וזאת בנגב ובגליל, מכח תיקון 8 לפקודה, וכן ביהודה ושומרון, לאור החלטת בג"צ שלעיל, ובישובים אלו בלבד. ביתר הישובים שברחבי המדינה לא ניתן להקים ועדות קבלה.
מי צריך לעבור ועדת קבלה
ככלל, כל מי שירצה לרכוש מקרקעין בישוב קהילתי כאמור, יצטרך לעבור ועדת קבלה, למעט מי שירש את המקרקעין בישוב.
כך עולה מסעיף 6ב(א) לפקודה, אשר קובע כי הקצאת מקרקעין בישוב לאדם לשם רכישת זכות במקרקעין בהם, וכן העברה של זכות במקרקעין שהוקצו לאדם או של זכות במקרקעין שהועברה לפי דין, וההעברות שיבצעו הנעברים עצמם, תהיינה כפופות לקבלת אישורה של ועדת הקבלה. לעומת זאת, העברת זכות בירושה (בין על פי דין ובין על פי צוואה) בישוב, אינה טעונה את אישורה של ועדת הקבלה, אולם העברת זכות של יורש כאמור לאדם אחר, טעונה אף היא את אישור ועדת הקבלה.
הרכב ועדת קבלה
לפי סעיף 6ב(ב) לפקודה, ועדת הקבלה תורכב מחמישה נציגים: שני נציגי הישוב עצמו; נציג התנועה שהישוב מסונף אליה, אא"כ הישוב אינו מסונף לתנועה או אם התנועה ויתרה על נציג – שאז יצטרף נציג נוסף, שלישי, מטעם הישוב; נציג הסוכנות היהודית או ההסתדרות הציונית העולמית; ונציג המועצה האזורית שבתחום שיפוטה נמצא היישוב הקהילתי (ראש המועצה, סגנו או עובד הרשות, ובלבד שאינם תושבי היישוב).
יו"ר ועדת הקבלה הינו נציג המועצה האיזורית.
הקריטריונים של ועדת קבלה
סעיף 6ג לפקודה מפרט את הקריטריונים לפיהם תפעיל ועדת הקבלה את שיקול דעתה.
סעיף זה קובע כי ועדת קבלה רשאית לסרב לקבל מועמד ליישוב בהתבסס על אחד או יותר מהשיקולים הבאים בלבד:
- המועמד הוא קטין.
- המועמד נעדר יכולת כלכלית להקים בית ביישוב הקהילתי בתוך פרק זמן הקבוע בהסכם הקצאת המקרקעין.
- אין למועמד כוונה לקבוע את מרכז חייו ביישוב הקהילתי.
- המועמד אינו מתאים לחיי חברה בקהילה. החלטת ועדת קבלה לסרב לקבל מועמד בשל שיקול זה, תהיה על סמך חוות דעת מקצועית של מי שהתמחותו באבחון התאמה כאמור.
- חוסר התאמה של המועמד למרקם החברתי-תרבותי של היישוב הקהילתי, שיש יסוד להניח כי יהיה בו כדי לפגוע במרקם זה.
- מאפיינים ייחודיים של היישוב הקהילתי או תנאי קבלה הקבועים בתקנות האגודה, אם ישנם כאלה, ובלבד שקיבלו את אישור הרשם.
בשוקלה את הקריטריונים הללו, על ועדת הקבלה לתת את דעתה ולהתחשב גם בגודל הישוב, וותקו, חוסנו, ואופי האוכלוסייה בו.
בנוסף, ועדת הקבלה לא תסרב לקבל מועמד מטעמי גזע, דת, מין, לאום, מוגבלות, מעמד אישי או הורות, נטייה מינית, ארץ מוצא, השקפה או השתייכות מפלגתית או פוליטית.
בכך עיגן החוק לכאורה את החלת עקרון השיוויון ואיסור ההפליה על שיקולי הועדה, כפי שפסק בג"צ כאמור לעיל. אולם, גם לאחר חקיקת תיקון 8 לפקודה, הוגשו עתירות לבג"צ אשר תקפו את חוקיותו.
יתרה מכך: העתירה הראשונה הוגשה במסגרת בג"צ 2311/11 אורי סבח ואח' נ' הכנסת ואח', וזאת יום אחד בלבד לאחר אישור התיקון בכנסת (!) ואף לפני שהוא פורסם ברשומות.
במסגרת עתירה זו טענו העותרים כי תיקון 8 מכיל קריטריונים עמומים אשר עלולים לשמש כמסווה לשיקולים מפלים שיסננו מועמדים בני מיעוטים בשל מוצאם, ועל כן יש לבטלם. עיקר הטענה בעניין זה הופנה כלפי שלושת הקריטריונים האחרונים, לפיהם המועמד איננו מתאים לחיי חברה בקהילה, או למרקם החברתי-תרבותי של הישוב, או למאפיינים ייחודיים של הישוב.
ביום 17.9.2014, החליט בג"צ לדחות עתירה זו ברוב דיעות של 5 שופטים מול 4, אם כי לא מטעמים מהותיים, כי אם בנימוק לפיו "העתירה איננה בשלה עדיין להכרעה." כלומר, דעת הרוב לא הכריעה בשאלת (אי) חוקיותו של תיקון 8 לפקודה, אלא סברה כי טרם אירעו מספיק מקרים שנידונו בפועל בוועדות הקבלה לאחר קבלת התיקון, כדי לבחון בכלל שאלה זו. מנגד, דעת המיעוט סברה כי התיקון הינו בלתי חוקי וכי יש לבטלו, משום שדי בכך שנוסח החוק כשלעצמו מעלה חשש כבד לאפליה, ואף לפגיעה בפרטיות של המועמדים של הישוב, אשר נאלצים לחשוף פרטים אודות חייהם האישיים, ולהוכיח את התאמת אישיותם ותכונותיהם למגורים בישוב.
כיצד ניתן לערער על החלטות ועדת קבלה
במידה וועדת הקבלה דחתה בקשת מועמד להתקבל לישוב, עליה להמציא לו החלטה מנומקת בדבר סירובה.
הן המועמד והן הישוב עצמו רשאים להגיש השגה על החלטת ועדה, וזאת בפני ועדת ההשגות.
ועדת ההשגות תורכב מחמישה חברים שימנה שר השיכון, ואשר יכללו איש ציבור בעל השכלה בתחומי המשפט, העבודה הסוציאלית או מדעי ההתנהגות לפי המלצת שר המשפטים, רשם האגודות השיתופיות או סגנו, עובד רשות מקרקעי ישראל, עובד משרד הרווחה והשירותים החברתיים; ועובד משרד החקלאות.
יו"ר ועדת ההשגות יהיה איש הציבור הנזכר לעיל.
ועדת ההשגות רשאית לבטל את החלטת ועדת הקבלה, לאשרה, להחזיר את הנושא לדיון מחודש בוועדת הקבלה או לקבל החלטה אחרת במקומה.
על החלטות ועדת ההשגות ניתן לערער באמצעות הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים.