מינוי של בן ממשיך במשק חקלאי – מדריך משפטי

המושבים מאוגדים לרוב כאגודה שיתופית כהגדרתה בפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות האגודות השיתופיות . והיא הגוף המאגד את המשקים החקלאיים במושב.

בעלי הנחלות במושב הינם ברי רשות בנחלותיהם.

האופן בו באפשרותם לנהוג בנחלה לרבות העברת הזכויות בה קבועות בהסכם החל על הנחלה - ההסכם המשולש או הדו צדדי .

ההסכם המשולש הינו כאמור הסכם בין רשות מקרקעי ישראל, לסוכנות היהודית ולאגודה השיתופית.

הסכם דו צדדי הינו הסכם בין רשות מקרקעי ישראל לאגודה השיתופית.

הן ההסכם הדו צדדי והן ההסכם המשולש קובעים כיצד יעביר בר הרשות את זכויותיו בנחלה בחייו ו/או אחרי גיל 120.

בכל הנוגע לסוגיית הבן הממשיך הרי שניתן למנות בן ממשיך רק על פי ההסכם המשולש.

ויודגש - נחלה שההסכם החל עליה הינו הסכם דו - צדדי לא ניתן למנות בה בן ממשיך!

בן ממשיך - מהו

בעל הנחלה רשאי למנות יורש שיהיה ממשיך דרכו בנחלה לאחר פטירתו. 

הגדרת "בן ממשיך" מופיעה בתקנות האגודות השיתופיות (חברות) (תקנה 3 א') כדלקמן: "בן ממשיך" - בן אחד בלבד, או בן מאומץ אחד, או נכד אחד של בעל המשק, לרבות בן זוגו של בן ממשיך, המחזיק בעצמו או ביחד עם הוריו. מכוח הסכם עם הוריו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו, או מכוח ירושה במשק חקלאי, בתור בעלים, חוכר, חוכר משנה, או כבר רשות של מוסד מיישב של האגודה בכתב.

מתוך הגדרה זו אנו למדים כי לא ניתן ששני בנים יהיו ממשיכים של אותו משק אלא רק בן אחד.

משמעות המינוי כי לאחר פטירת ההורים הבן הממשיך יהיה בעל הזכויות של כל הנחלה כולה. 

על הבן הממשיך להתגורר במשק.

משההורים בחרו מי הוא הבן הממשיך אותם הם מעוניינים למנותו, עליהם להגיש בקשה לאגודה השיתופית, לסוכנות היהודית ולרשות מקרקעי ישראל, בכדי לאשר את מינויו - חשוב לבצע את המינוי באופן הנדרש והמלא. שכן ישנם השלכות משפטיות לבן ממשיך שמינויו לא הושלם כפי שיובהר להלן בהתייחס לאפשרות ביטול המינוי של הבן הממשיך.

מינויו של הבן הממשיך נעשה בחייו של בעל הנחלה, אך העברת הזכויות בנחלה לבן הממשיך מתבצע בפועל רק לאחר מותו של בעל הנחלה. ובכך למעשה וכאמור, הבן הממשיך הופך ליורש הבלעדי של הנחלה. 

האם ניתן לבטל את מינוי הבן הממשיך?

אחת השאלות המעניינות את בעלי הנחלה בהקשר של מינוי הבן הממשיך היא: האם בעל הנחלה רשאי לבטל את מינויו של הבן הממשיך?

לא אחת, היחסים בין ההורה לבן הממשיך עולים על שרטון, וההורה מתחרט על מינויו של הבן הממשיך ומעוניין לבטלו. האם הוא יכול לבטל את מינויו?

מצד אחד, ישנה התחייבות בלתי חוזרת בכתב של ההורה להעביר את הנחלה לבן הממשיך. מצד שני, הנחלה עוברת לרשות הבן רק לאחר פטירתו של ההורה.

תשובה: ככל והמינוי של הבן הממשיך הושלם כדין הרי שמדובר במתנה שהושלמה ולא ניתן לחזור ממנה. משמעות הדבר כי משמונה הבן הממשיך הרי שזכויות הוריו כפופות למינוי. כך לשם הדוגמא היה וההורים יבקשו למכור את הנחלה הם  לא יוכלו לעשות כן ללא הסכמת הבן הממשיך .

במידה והמינוי לא הושלם כדין הרי שניתן לטעון כי מדבור בהתחייבות ליתן מתנה ולא במתנה שהושלמה במקרה כזה, פתוחה הדרך לבטל את המינוי באחד מהמקרים הבאים הקבועים בסעיף 5 לחוק המתנה אשר קובע:

התחייבות לתת מתנה

(א)  התחייבות לתת מתנה בעתיד טעונה מסמך בכתב.

(ב)  כל עוד מקבל המתנה לא שינה את מצבו בהסתמך על ההתחייבות, רשאי הנותן לחזור בו ממנה, זולת אם ויתר בכתב על רשות זו.

(ג) מלבד האמור בסעיף קטן (ב), רשאי הנותן לחזור בו מהתחייבותו אם היתה החזרה מוצדקת בהתנהגות מחפירה של מקבל המתנה כלפי הנותן או כלפי בן-משפחתו או בהרעה ניכרת שחלה במצבו הכלכלי של הנותן.

כל מקרה נבדק לגופו ואין להקיש ממקרה למקרה. היה והמתנה הושלמה, קרי המינוי הושלם כדין, הרי שניתן לבטל את המינוי על בסיס טענות שמקורן בחוק החוזים והנוגעות לנסיבות שהובילו את ההורים למנות את הבן הממשיך מלכתחילה .

לדוגמא - היה וההורים מינו את הבן הממשיך כתוצאה מטעות או הטעיה, לשם מראית עיין בלבד או עושק או כפיה. בעלי נחלות צריכים לזכור כי מינוי בן ממשיך הוא מהלך משמעותי אמנם המשמעות הינה מתן זכות לבן הממשיך לקבל את מלוא הזכויות בנחלה לאחר גיל 120 אך למינוי יש משמעותיו מרחיקות לכת עוד בחייהם של ההורים .

עם זאת, כאשר הבן הממשיך מונה בכפוף לתנאים מסוימים שנקבעו על ידי בעל הנחלה כגון: טיפול בבעל הנחלה עד לגיל 120 ו/או מתן זכות מגורים לבעל הנחלה בנחלה ו/או פיצוי אחיו של הבן הממשיך וכו' והבן הממשיך לא עמד בתנאי מתנאי החוזה  ניתן לבטל את המינוי גם אם המינוי הושלם כדין. 

סכסוכים משפחתיים בעקבות מינוי הבן הממשיך

למותר לציין כי העובדה שרק בן או נכד אחד יורש את כל נחלת המת עלולה ליצור חיכוכים רבים בקרב המשפחה. מצב בו שאר היורשים אינם זוכים לקבל נתח מן הנחלה הוא מצב נפיץ המהווה כר פורה לכעס ולשנאה משפחתיים. ואכן, לא אחת, מינוי של בן ממשיך גורם לסכסוכים עמוקים ולקריעת משפחות.

ישנם פתרונות רבים ויצירתיים שניתן להציע למשפחות המבקשות לחלק את הנחלה בין ילדיהם באופן כזה או אחר, אחד הפתרונות למצב זה הוא לקבוע מראש כי על הבן הממשיך לפצות את שאר האחים בשיעור השווה לחלקם כאילו הנחלה היתה ניתנת לכל האחים באופן שווה. כך, מצד אחד מובטחת שלמותה של הנחלה על ידי הבן הממשיך, אך מצד שני שאר היורשים יקבלו גם הם את חלקם.