חברות הביטוח מגלות יצירתיות מרשימה וחדשות לבקרים ממציאות פטנטים מגוונים להקטנת סיכוניהן. הפוליסות לעתים מונות הוראות המחייבות את המבוטחים לרכוש ולהתקין אמצעי מיגון בנכס המבוטח. לפי הוראות אלה המבוטח מתחייב בחוזה לנקוט "אמצעים להפחתת סיכון". לדוגמה, לקוח המעוניין לבטח תכולת דירה יידרש להתקין מערכת אזעקה או סורגים. מי שביקש לבטח את רכבו, יחויב בפוליסה בהתקנת אימובילייזר ועוד.
אך מה קורה כשהמבוטח שוכח לנקוט אמצעי מיגון? אם הרכב נגנב, ובדיעבד יתברר למבטח שהמבוטח כלל לא התקין או לא הפעיל אזעקה, חברת הביטוח תדחה את תביעתו.
קיימות פסיקות סותרות בתביעות נגד חברות הביטוח במקרים שבהם נשללו מהמבוטחים תגמולים בגלל אי-נקיטת אמצעי מיגון. בתי משפט אחדים ראו בכך טעם מוצדק לשלילת התשלום, בעוד אחרים חייבו את חברות הביטוח להעביר למבוטחים את תגמוליהם, תוך הפחתה מסוימת.
ב-2013 בית המשפט העליון נדרש לסוגיה, ולא בראשונה, והכניס בה מעט סדר. סלוצקי ביטח תכשיטים יקרים בחברת "חתמי לוידס". המבטחת דרשה ממנו, כתנאי מוקדם לתחולת הפוליסה, שירכוש כספת וידאג להפקיד בה את התכשיטים. סלוצקי קנה כספת, אך ביום שבו נפרצה דירתו שכח לשים בה את התכשיטים, והם נגנבו.
המבטחת דחתה את תביעתו של סלוצקי בטענה לאי-נקיטת אמצעי מיגון. בית משפט השלום הסכים עם הטענה, אך המחוזי סבר אחרת וחייב את חברת הביטוח לשלם לסלוצקי תגמולים מופחתים. המבטחת לא השלימה עם פסק הדין ועתרה לעליון.
בנקל ניתן להבין סנקציה של שלילת תגמולי ביטוח ממי שמגלה עצלות ורשלנות רבתי ביחס לנכס המבוטח. ענישה שכזו מייצרת תמריץ חיובי לשמור באורח סביר על הנכס ולהפחית במידה את הסיכון לקרות אירוע ביטוחי.
אלא שלפי הדין, כפי שהסבירה השופטת דפנה ברק-ארז בפסק דינה בעליון, סנקציה זו צריכה להיות סבירה ומידתית. החוק יודע להעניש את המבוטח הרשלן שמתייחס בביטול ובזלזול לדרישה לנקוט אמצעי מיגון, וזאת באמצעות תשלום של תגמולים מופחתים, אך לא ניתן להצדיק שלילה מוחלטת של תגמולים לפי שיטת חברת הביטוח.
ברק-ארז נסמכה על אופיו הצרכני של חוק חוזה הביטוח. כאמור, במקום שלילה אוטומטית ומוחלטת יש להעדיף הפחתה. מה הפירוש? הפחתת התשלום נעשית בהתאם ליחס בין תשלומי הפרמיה המוסכמים בחוזה לבין הפרמיה שהמבוטח היה משלם בגין ביטוח הנכס בלא אמצעי המיגון.
לדוגמה: ביטחתם רכב שעולה 100,000 שקלים, ושילמתם פרמיה חודשית בסך 200 שקלים. בהתאם לפוליסה, עליכם להתקין ברכב איתוראן ואימובילייזר. אם הפרתם את התנאי והרכב נגנב, חברת הביטוח לא יכולה לסרב לשלם לכם תגמולים, אך זכותה להפחיתם בהתאם להגברת הסיכון שיצרתם ברשלנותכם. כך, ניתן לקבוע שבגלל אי-נקיטת אמצעי המיגון עלה הסיכון לגניבת הרכב פי חמישה, ולכן חברת הביטוח הייתה מסכימה לבטחו בלי אימובילייזר ואיתוראן בתמורה לפרמיה של 1,000 שקלים בחודש.
היחס שבין הפרמיה ששילמתם בפועל לבין הפרמיה שהייתם צריכים לשלם בנסיבות העניין (1:5) הוא שקובע את גובה התגמולים המגיעים לכם. קרי, מאחר שהחמרתם את הסיכון פי חמישה, פחתה זכותכם לקבלת תגמולים פי חמישה וירדה מ-100,000 שקלים ל-20,000 שקלים.
* המאמר נכתב בשיתוף עם עו"ד יצחק איתן (פרנלדס)
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.