האם סוכן אנייה אחראי לפצות את המדינה בגין נזק שגרמה האניה?

בית המשפט, בשלב המקדמי שבו נמצאת התביעה, דחה את הבקשה. 

משמעות ההחלטה היא שסוכן האוניה ייאלץ להגיש כתב הגנה ולהביא את ראיותיו כדי להתגונן בהליך. 

עובדות המקרה וטענות הצדדים

בשנת 2007 פגעה אוניית נוסעים באוניית משא שעגנה קרוב לפתח נמל חיפה, כאשר בעקבות הפגיעה נפער בה בקע והיא טבעה. אנשי הצוות קפצו לים לרפסודת הצלה, אך שני אנשי צוות נעדרו. 

בניסיון לאתרם, החלה המדינה בחיפושים אינטנסיביים של חיל הים בעזרת חיל אוויר, כוחות שיטור ימי וספינות נמל. למחרת מצאו צוללני חיל הים את גופותיהם של הנעדרים. התאונה נחקרה ע"י רשות הספנות והנמלים שקבעה כי התאונה ארעה בשל כשל טכני באניית הנוסעים.

המדינה הגישה תביעה כספית בסך של כ-1.9 מיליון ש"ח נגד האוניות המעורבות וגם נגד סוכן האוניה של אונית המשא.

אחד הנתבעים, סוכן האוניה, טען כי לא היה לו כל קשר לאירוע וכי מתוקף תפקידו כסוכן אוניה, שאינו חוכר/בעלים של האוניה, הוא פטור מאחריות. 

בנוסף, נטען כי אירוע הטביעה היה בשנת 2007 ולא מובן מדוע המדינה השתהתה עד לשנת 2014 בהגשת התביעה, דבר שפוגע ביכולת לאתר מסמכים מתקופת האירוע ולהפעיל ביטוח בהתאם. 

דיון והחלטת בית המשפט

לאחר שעיין בית המשפט בכתבי הטענות, דחה את בקשתו המקדמית של סוכן האוניה למחוק את התביעה על הסף. 

נפסק בשלב מקדמי זה, כי לפי פקודת הסחורות הנטרפות, יש למציל זכות לדמי הצלה מאת בעלי הסירה, וככל שסוכן האוניה טוען כי שימש רק כסוכן ולא כחוכר/בעלים של האנייה, עליו להציג ראיות לכך במסגרת המשך ההליך.

ביחס לטענת ההתיישנות, נפסק כי התביעה הוגשה בתוך מועד 7 השנים ולא חלה התיישנות.

בנוסף, דחה בית המשפט את טענת השיהוי בהגשת התביעה, וציין כי הטענה כי לא ניתן יהיה לאתר מסמכים מתקופת האירוע בשל חלוף הזמן, נטענה ללא תשתית ראייתית לתמיכה בה.

לאור כל זאת, נדחתה בקשת סוכן האוניה אך לא נפסקו הוצאות.

[ת"א (שלום חיפה) 26444-08-14 מדינת ישראל נ' א. רוזנפלד ספנות בעמ ואח', החלטה מיום 18.12.14, השופטת אילת דגן. לא צוינו שמות ב"כ הצדדים].