המשפט רואה בחומרה מעשה תקיפה של איש כנגד רעהו. על-כן תקיפה, בנוסף להיותה עבירה פלילית, הוכרה בדין כעוולה אזרחית (כספית) שמקימה לנפגע זכות לתבוע מהתוקף פיצויים. אם נגרמו למותקף נזקים – לדוגמה, נזקי גוף, הוצאות בגין טיפולים רפואיים, נכות, עוגמת נפש ועוד – על התוקף לפצות בגינם. חשוב גם להבין שמחמת החומרה שבה הדין רואה את מעשה התקיפה, ברוב המקרים די בעוגמת הנפש כשלעצמה כדי לזכות את הנפגע בפיצויים, אפילו אם לא הוכחו נזקים נוספים.
אגב, עוולת התקיפה אינה מבוססת דווקא על מגע פיזי אלים בין התוקף לנפגע, והדין אינו דורש קיומו של אלמנט ההכאה, הדחיפה וכיוצא באלה. גם ניסיון או איום להשתמש בכוח עלולים להוות תקיפה. מקרה שנדון לאחרונה בערכאות מדגים עיקרון זה.
סטודנט במכללת רופין שנתפס מעתיק בבחינות הועמד בפני ועדת משמעת, וזו החליטה להפסיק את לימודיו. הסטודנט שזעם על ההחלטה התפרץ למשרדה של אחת ממזכירות המוסד, ובסערת רוח החל תוקף אותה מילולית, גידף ואיים במשך דקות ארוכות. גם מאבטחים שהגיעו למקום לא ציננו את כעסו, והתלמיד המשיך להמטיר על המזכירה משבט לשונו, תוך "הבטחות" שירצח אותה ויחכה לה בפתח ביתה.
המזכירה הגישה נגד הסטודנט תביעה נזיקית לפיצוי כספי בגין האירוע, שאותו חוותה כתקיפה. האישה טענה שהתנהגותו האלימה של התלמיד הטילה עליה אימה, בהלה ופחד, ומאז האירוע היא סובלת מלחצים בחזה, מבחילות, מחרדה קשה, מירידה חדה במצב הרוח, מדיכאון, מכאבים באוזן שמאל, מסחרחורות, מיתר לחץ דם, מפרצי בכי מתמשכים ומפחדים. לגרסת המזכירה תסמינים אלה הביאו לפגיעה קשה באורח חייה ובעבודתה. לתמיכה בטענות אלה הובאה חוות דעת פסיכיאטרית שלפיה נגרמה לתובעת הפרעת דחק פוסט-טראומטית ונכות נפשית בשיעור 20%.
הסטודנט הכחיש וטען שמעולם לא איים או הפגין כלפי המזכירה אלימות כלשהי, פיזית או מילולית. הנתבע הודה שהיה אמנם שרוי בסערת רגשות, אך טען כי כל שעשה התמצה באמירת דברים בגנות הנהלת המכללה, ולאחר מכן יצא מהמשרד ופנה לביתו.
השופטת אושרית רוטקופף מבית משפט השלום בפתח-תקווה קיבלה את התביעה, תוך שהיא מעדיפה את גרסת המזכירה על-פני גרסת הסטודנט. נקבע בפסק הדין שהתלמיד רכן מעל שולחן המזכירה ופגע במרחב העבודה שלה אגב השמעת איומים נזעמים, ובכך ביצע כלפיה את עוולת התקיפה כמובנה בפקודת הנזיקין. לכן קמה לו חובה לפצות את התובעת.
מומחה שמונה מטעם בית המשפט קבע למזכירה נכות צמיתה בשיעור 5%, ולנוכח שיעור הנכות השופטת רוטקופף פסקה למזכירה פיצוי למעלה מ-130,000 שקלים, כאשר מתוך סכום זו הופחתו תגמולים שקיבלה מהמוסד לביטוח לאומי (שהכיר באירוע כתאונת עבודה). בנוסף הסטודנט חויב להשיב לביטוח הלאומי 70,000 שקלים ששילם למזכירה.
מדובר בפסק דין צודק ומאוזן. רוטקופף הביעה סלידה ראויה מהתנהגות ברברית ובצדק הגדירה אלימות מילולית כתקיפה לכל דבר ועניין. גם סכום הפיצויים המוחשי שבו חויב התוקף הצעיר עשוי להעביר מסר ברור נגד הבריונות.
[ת"א 54303-05-12 סמובסקי ואח' נ' בן בשט, מיום 1/1/15]
how many women cheat
open wifes cheat
wife who cheated
link why do women cheat with married men
what makes women cheat
link all wife cheat
women cheat on men
click open
אין בתוכן דלעיל משום המלצה, חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי; כמו כן התוכן דלעיל אינו
מתיימר להיות מדויק ו'/או מקיף ו/או עדכני, והמסתמך על המידע עושה זאת באחריותו ועל
דעת עצמו בלבד.