על גבולות האסור והמותר ביבוא מקביל

כאשר מדובר ביבוא מקביל של מוצר מקורי, ברור שמותר ליבואן המקביל לעשות שימוש בסימן המסחר של המוצר (אם קיים כזה) לצורך מכירת המוצר. 

מצבים כאלה עשויים לעורר תגובת נגד מצד היבואנים הרשמיים (הבלעדיים), שכן דבר זה מביא ל"שבירת" הבלעדיות שלהם ולתחרות בתחום, שמבחינתם אינה רצויה.

בהתאם לכך, וכחלק מנסיונם של היבואנים הבלעדיים לחסום את היבוא המקביל, פעמים רבות מתגלגל לפתחו של בית המשפט סכסוך בין יבואן רשמי או בעל הזכות לבין יבואן מקביל.

בדרך כלל, כאשר מדובר בטובין מקוריים ולא מזויפים, תהיה ידו של היבואן המקביל על העליונה בבית המשפט. בהכרעות בסכסוכים מעין אלה חזרו בתי המשפט פעמים רבות על כך שתופעת היבוא המקביל היא מבורכת, מעודדת את התחרות החופשית, מיטיבה עם הצרכנים, ואין בסיס חוקי למנוע אותה כל עוד אין ספק שמדובר במוצרים מקוריים, ולא במוצרים מזויפים אשר עשויים להטעות את הציבור. 

אך מעבר למכירת המוצר המקורי עצמו, מה מותר ומה אסור ליבואן המקביל לעשות בתחום הפרסום והשיווק? 

האם מותר ליבואן מקביל להרחיב את השימוש בסימן המסחר המוגן, ולעשות בו שימוש גם בפרסומים, באתר האינטרנט שלו, בשם עסקו?

תמצית פסק הדין האחרון של בית המשפט העליון

לפני זמן מה שרטט בית המשפט העליון את כללי המשחק בתחום זה בפרשת טומי הילפיגר נגד מחסן היבואן [ע"א 7629/12 אלעד מנחם סוויסה נ' TOMMY HILFIGER LICENSING LLC, ניתן ביום 16.11.14], ועיקר קביעותיו היו:

1.היבואן המקביל נדרש להבהיר לציבור כי אינו פועל בחסות היצרן.

2.במוצרי הלבשה בהם המוצר חשוב יותר מאשר השירות שניתן, נדרש היבואן לעשות פחות על מנת לעמוד בחובת ההבהרה כי אינו פועל בחסות היצרן. 

3.במידה והמוצרים שמוכר היבואן המקביל נחותים באיכותם מזה של היבואן הרשמי, נדרשת הבהרה.

4.חל איסור לעשות שימוש בשם סימן המסחר, בשם העסק של היבואן המקביל.

5.אין מניעה לעשות שימוש בצבעים של סימן המסחר במסגרת בית העסק.

6.חל איסור לעשות שימוש בדומיין באינטרנט בעל שם דומה מדי לסימן המסחר. אם נעשה שימוש בחלק מהסימן בדומיין ובתוספת מילים נוספות, אין בכך הטעייה.

7.בפרסומים, אין חובה להשתמש דווקא במונח יבואן מקביל.

הסיפור שמאחורי פסק הדין

באותו מקרה דובר ב"מחסן היבואן" אשר הפעיל בבני ברק עסק בשם "מחסן היבואן- טומי הילפיגר" (עקב התביעה שונה שמו ל "מחסן היבואן"), צבע את העסק בצבעי הלוגו של טומי הילפיגר והפעיל אתר מכירות אינטרנטי בשם www.tommy4less.co.il. בית המשפט המחוזי קבע כי "מחסן היבואן" עשה שימוש בסימן המסחרי של טומי הילפיגר במידה ניכרת מעל הנדרש באופן הוגן וסביר וכי יש בפעולותיו להטעות את ציבור הלקוחות כי הינם רוכשים פרטי ביגוד שנרכשו ישירות מהיצרן, וחייב אותו בפיצוי של  457 אלף ש"ח וכן הוצאות משפט של 80,000 ש"ח.  תביעת טומי הילפיגר לפיצוי במיליוני שקלים, נדחתה ושני הצדדים ערערו לבית המשפט העליון. 

בית המשפט העליון הכיר בתועלת הגלומה ביבוא מקביל אשר מעודד תחרות בשוק המקומי אולם, ציין כי קיים חשש שהיבואן המקביל יהיה "טרמפיסט" שירכב על פעולות החדירה לשוק וההשקעה של בעל הזכויות בסימן המסחרי הרשום. נקבע כי הייבוא המקביל עצמו אינו מהווה הפרה של סימן מסחר, אך כאשר הוא עושה שימוש בסימן מסחר לצורך שיווק, עליו להוכיח כי אינו יוצר מצג שמדובר בפעילות הנהנית מחסות בעל סימן המסחר. נקבע כי אין חובה על "מחסן היבואן" לציין בכל פרסום כי הם עוסקים בייבוא מקביל כל עוד לא נוצר הרושם שמחסן היבואן עובד תחת החסות של טומי הילפיגר. 

נקבע כי מחסן היבואן, ברוב פעילותו, לא הפר את סימן המסחר של טומי הילפיגר, שכן, השימושים שעשה בסימן המסחר (באינטרנט, שלטים, צביעת בית העסק, עיצובו מבפנים ובחוץ וכחלק משם המתחם) חוסים תחת הגנת "שימוש אמת". נקבע כי חטאו של מחסן היבואן היה בבחירת שם העסק "מחסן היבואן טומי הילפיגר" שהינה מטעה את הצרכן, גם משום השימוש ב"ה" הידיעה שמרמזת כי הינו "ה"יבואן" היחיד של טומי הילפיגר. בית המשפט ציין כי מאחר והמחירים במחסן היבואן נמוכים בעוד שבעל הסימן ממתג את המוצרים כיוקרתיים, הדבר מקטין את חשש ההטעיה.

כמו כן, נפסק כי יש להקל בהגבלות שהטיל בית המשפט המחוזי על חריגת מחסן היבואן מעבר לנדרש, לרבות איסור השימוש בשם המתחם tommy4less באתר האינטרנט, שהינו שם דומיין מותר בשימוש, כאשר התוספת 4less דווקא מבדלת אותו מהיבואן הרשמי ומהמיתוג היוקרתי של טומי הילפיגר. 

לפיכך, הפחית בית המשפט העליון את סכום הפיצוי והעמידו על סך של 100,000 ש"ח, פסק לחובת טומי הילפיגר הוצאות משפט של 25,000 ש"ח וביטל את ההוצאות שנפסקו במחוזי. 

על פי פסק-הדין בעליון, חויב מחסן היבואן להבהיר ללקוחותיו כי אינו פועל בחסותה של טומי הילפיגר ולציין עובדה זאת בפרסומיהם באופן אקטיבי ושוטף ובתדירות סבירה. עוד נקבע כי בעלי מחסן היבואן יציינו את היעדר החסות מטעמה של בעלת סימני המסחר בשלט בולט בכניסה לעסק, וכן יציינו עובדה זאת בהבלטה סבירה בדף הפתיחה של אתר האינטרנט של העסק.

מקרים אחרים שנידונו בפסיקת בתי המשפט

במקרים אחרים שהתגלגלו לבתי המשפט, לרוב, ידו של היבואן המקביל הייתה על העליונה:  

למשל, בסוף שנת 2011, דחה בית המשפט ניסיון של היבואן הרשמי של מגירות ואביזרי מגירות להרכבה מתוצרת גרמניה למנוע יבוא מקביל שלהם, בטענה כי היבואן המקביל מסיר מהמוצרים  קוד המוצר, לא אורז אותם כיאות ולא מעניק סיוע לאחר קנייה [ת.א. (מחוזי מרכז) 22009-10-11 בירמן עצים ופרזול בע"מ נ' נסים פרג'ון מסחר (2000) בע"מ ואח', החלטה מיום 7.11.11, השופט אברהם יעקב].

בנוסף, בסוף 2010, ניסתה יצרנית הטלוויזיות Phillips למנוע יבוא מקביל של טלוויזיות LCD ממזרח אסיה לישראל, וטענה כי היבואן המקביל מוחק את המספר הסידורי ואת מספר הדגם של הטלוויזיות על גבי האריזות והמוצרים עצמם, ובכך מפר את זכויותיה, מונע ממנה לבצע Recall  (איסוף המוצר) במקרה של גילוי פגם בייצור ומתערב שלא כדין בשרשרת ההפצה שלה. בית המשפט קבע כי כל עוד מדובר במוצרים מקוריים, אין עילה לחסום את היבוא המקביל ודחה את התביעה. [ת"א (מחוזי מרכז) 25756-06-10 Koninklijke Philips Electronifs ואח' נ' אלקטרוניקה רייבי (2002) בע"מ (19.12.10)]. 

בשנת 2007, ניסה יצרן שואבי האבק Dyson למנוע יבוא מקביל של שואבי אבק לישראל בטענה שהוסרו מהם מספרי הדגמים, דבר שלא מאפשר לו להתחקות אחר מוכר הסחורה ליבואן המקביל, וכי מדובר בדגמים שלא הייתה כוונה לשווקם בישראל, ולכן הדבר מטעה את הצרכנים. בית המשפט קבע כי מדובר במוצרים מקוריים, וכי לא הוכחה הטעייה, ודחה את התביעה. [ת.א. (מחוזי חיפה) 1089/05 Dyson Limited ואח' נ' י.שלום בע"מ ואח' (14.11.07)];  

מנגד, בשנת 2006 התקבלה תביעת יצרן הבשמים JOOP! נגד יבוא מקביל של בשמים מקוריים, ושם נקבע כי כאשר סימון סדרת הייצור הוסרה, הדבר אמנם לא מהווה הפרה של סימן המסחר משום שמדובר בבשמים מקוריים, אך בנסיבות מסוימות מעשה כזה עשוי להצמיח עילת תביעה של עשיית עושר ולא במשפט, ועילה של גרם הפרת חוזה, כאשר היבואן המקביל, לפי הטענה, גורם ביודעין להפרת החוזה שבין היצרן למפיץ הרשמי שלו בכל מדינה. באותו מקרה נפסק כי מאחר והבשמים נרכשו על ידי היבואן המקביל, באירופה באיזור סחר חופשי, איזור בו JOOP! ניהלה מערך הפצה מסודר ומפוקח, הדבר פגע בציפייה הלגיטימית של JOOP! לפקח על אותו מערך, ולכן, התקבלה התביעה ונחסם היבוא המקביל. [ת.א. (מחוזי ת"א) 1171/97 JOOP! GmbH ואח' נ' כל פרפיום בע"מ ואח' (18.6.06)];