פיטורים מחמת היריון - טרם שישה חודשי עבודה

חוק עבודת נשים, תשי"ד-1954 קובע בסעיף 9, הגבלת פיטורים של עובדת בהיריון, ובלבד שהעובדת עבדה אצל אותו מעסיק, ששה חודשים לפחות. 

אולם, גם לנשים בהיריון המועסקות פחות משישה חודשים, ניתנת הגנה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 (להלן: "חוק שוויון ההזדמנויות").

בפסק דין תע"א 12179-09 ליטל ברנפלד-לוי נ' קניון מודיעין יזום וניהול בע"מ ואח' מיום 2/6/14 (להלן: "פסק הדין"), קבעה כב' השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, כי מכיוון והתובעת פוטרה לאחר כארבעה חודשי עבודה, חל עליה האיסור הכללי על הפליה מכוח עקרון השוויון, חובת תום הלב וסעיף 2 (א) לחוק שוויון ההזדמנויות, הקובע כי אין להלפלות עובדת מחמת היריונה. 

די בכך, שאחד מהשיקולים לפיטורי העובדת היה היריונה, כדי שהחלטת הפיטורים תהיה פסולה ותפר את חוק שוויון ההזדמנויות. נטל הראיה להוכחת אי הפרת השוויון חלה על המעסיק. 

בפסק דין זה, שוכנע בית הדין, כי עצם היותה של העובדת בהיריון הובילה, בין היתר, להחלטה לפטרה ובכך, הפר המעסיק את חוק שוויון ההזדמנויות.  

לאור הצורך להרתיע מעסיקים מפני לקיחה בחשבון של שיקול ההיריון כגורם משפיע על החלטה לפיטורי עובדת בהיריון, בית הדין פסק לתובעת פיצוי ממוני בגין הפסד השכר עד הלידה בסך 36,792 ש"ח ופיצוי לא ממוני בסך 20,000 ש"ח עקב הפרת חוק שוויון ההזדמנויות והפרת חובת השימוע במהלך הליכי הפיטורים של התובעת, שכן התובעת לא קיבלה הזדמנות אמיתית להגן על עצמה טרם ההחלטה לפטרה.  

לסיכום, נשים רבות חוששות להיכנס להיריון, טרם מציאת מקום עבודה. אולם, חוק שוויון ההזדמנויות ובתי הדין מעניקים הגנה, גם לנשים שעובדות אצל אותו מעסיק פחות מחצי שנה. חוק שוויון ההזדמנויות, קובע איסור כללי להפלות אישה מחמת היריונה. מגמת בתי הדין, הינה להרתיע מעסיקים מלקחת בחשבון את שיקול ההיריון בפיטורים על מנת להתחמק מכניסה לתקופה שלאחר שישה חודשי עבודה, בה לאישה מגיעות זכויות והגנות נרחבות מכוח חוק עבודת נשים, תשי"ד - 1954.