עובדת בדיוטי פרי הורשעה בהברחת טובין והתחמקות מתשלום מס

עובדות המקרה וטענות הצדדים:

כנגד הנאשמת הוגש כתב אישום המייחס לה עבירות של הברחת טובין, החזקת טובין מוברחים והתחמקות מתשלום מס.

כתב אישום זה הוגש משום שבשנת 2012 נערך חיפוש ברכבה של הנאשמת שחנה בשער היציאה מנמל אשדוד, ונמצאו בתא המטען בשמים וסיגריות מוברחים שעליהם לא שולם מס קניה ומע"מ, בסך כולל של כ-3,000 ש"ח.

הנאשמת עבדה בחנות בדיוטי פרי שבנמל ולדבריה ביום האירוע השאירה את רכבה פתוח למשך פרק זמן קצר, תוך שהיא נכנסת לנמל, ובפרק זמן זה, מאן דהוא הניח את הטובין המוברחים, ללא ידיעתה ברכבה, על מנת להבריחם או להפלילה.

הכרעת הדין:

ראשית קבע בית המשפט כי אין מחלוקת שמדובר בטובין מוברחים שלא שולם עליהם מס, וכי הטובין נמצאו באופן פיזי בתא המטען של הנאשמת.

לכן, השאלה שנותרה במחלוקת היא האם הנאשמת ידעה על הימצאות הטובין ברכבה, ולמעשה האם הייתה לה מחשבה פלילית לביצוע העבירות שיוחסו לה.

בית המשפט קבע כי אין עוררין כי הימצאות הטובין ברכבה של הנאשמת, בעת שהרכב מצוי בבעלותה ובחזקתה הבלעדית, יוצרת חזקה עובדתית כי היא ידעה על הימצאותם ברכב ועליה הנטל לספק הסבר סביר להימצאותם ברשותה.

בית המשפט בחן את אמינות גרסתה של הנאשמת וקבע שהתנהלותה לכל אורך האירוע הייתה תמוהה ומעוררת חשד, בנוסף לסתירות בגרסאותיה השונות.

בית המשפט קבע כי לא סביר שמאן דהוא הכין מבעוד מועד טובין מוברחים והמתין להזדמנות פז שבה הנאשמת תשאיר את רכבה לא נעול ותצא לזמן קצר, ודווקא בפרק זמן זה אותו אדם ייקח סיכון שייתפס על ידי הנאשמת בשעת מעשה.

לכן, בית המשפט הרשיע את הנאשמת בהחזקת טובין מוברחים לפי סעיף 211(א)(2) לפקודת המכס, עבירה בה מספיק להוכיח החזקת הטובין המוברחים, על מנת להעביר את נטל ההוכחה לנאשמת. בנוסף לכך, הורשעה הנאשמת בהתחמקות מתשלום מס לפי סעיף 22(א)(5) לחוק מס קניה, לאחר שהוכחה כוונתה ו/או מטרתה של הנאשמת להונות את האוצר ולהתחמק מתשלום המס, מעצם העובדה שהנאשמת לא שילמה את המסים עבור הטובין, לא הצהירה עליהם ואף הטמינה אותם בשני מקומות שונים ברכבה.

[ת"פ (שלום אשדוד) 1930-07-12 מדינת ישראל נ' בורוכוב, הכרעת דין מיום 3.7.14, השופטת גילת שלו].