עובד בחגים? דע את זכויותיך!

בסעיף 18 א (א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט נקבעו 9 ימי חג שנתיים לעובד שכיר במשק במדינת ישראל. הימים הינם: שני ימי ראש השנה, יום כיפור, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. בהתאם להוראות צו הרחבה מיום 1/07/00, אשר חל על כל המשק, כל עובד בשכר זכאי למנוחה בימים אלו ולקבל תשלומם כ"דמי חגים", כאשר יש להבחין בין עובד במשכורת (שמקבל משכורת חודשית קבועה) לבין עובד בשכר (אשר שכרו משולם לפי שעות עבודה/עמלות וכו').

עובד במשכורת חודשית יקבל את שכרו הקבוע בחודש בו חל החג, אלא שהוא ישהה ביום מנוחה בחג, וזאת מבלי שינכו ממניין ימי החופשה הצבורים לזכותו. עובד במשכורת זכאי לשהות במנוחה ביום חג החל מן החודש הראשון לעבודתו. לעומת זאת, עובד בשכר יקבל תשלום דמי חג, בנוסף לשכרו הרגיל. כלומר – הוא יקבל שכר עבודה יומי נוסף. עובד בשכר זכאי לתשלום דמי חג לאחר 3 חודשי עבודה.

במקרה בו נעדר עובד מעבודתו יום לפני החג ויום אחרי החג, וזאת ללא אישור מן המעביד, לא יהיה זכאי הוא לתשלום דמי חג (חופשה מאושרת, מחלה וכו' לא ייחשבו כהיעדרות בלתי מוצדקת).

סעיף 17 לחוק שעות עבודה ומנוחה התשי"א 1951 קובע כי עובד אשר עובד בשעות המנוחה השבועית או בחלק מהן, זכאי לתשלום שכר בגובה 150% משכרו הרגיל. סעיף 18 א (ב) לפקודת סדרי השלטון והמשפט קובע שהוראה זו תחול גם על עובד אשר עבד בפועל ביום חג. לפיכך, עובד אשר עובד במהלך יום חג זכאי לתשלום נוסף בגין עבודתו זו. 

על כן, עובד במשכורת זכאי לתשלום נוסף על משכורתו הרגילה (לרבות שעות נוספות) ואילו עובד בשכר יקבל בגין עבודתו ביום החג שכר בגובה 250%, 100% תשלום דמי חג ו-150% תשלום עבור עבודתו בפועל בחג. 

מהו גובה התשלום של דמי חג?

נהוג לשלם לעובד את השכר אותו היה מרוויח לו עבד בפועל באותו היום, ללא תוספת של נסיעות, שעות נוספות וכו'. ישנם מקומות עבודה אשר מכוח הסכמים אישיים/קיבוציים/צווי הרחבה מיטיבים עם העובדים ומעניקים להם מניין ימי חג רבים יותר מאלו אשר נקבעו בפקודה. במקרים אלו, ינהגו לפי ההוראה המיטיבה עם העובד.