נפגעת בעבודה פיזית? דע כי חלה על המעביד חובת זהירות

לא אחת בחיי היום יום שלנו, אנו עדים לעובדים שנפגעו במהלך עבודתם בדרך כזו או אחרת. במקרים כגון אלה מתעוררת לעיתים רבות בכותלי בית המשפט השאלה, האם העובד שנפגע בעבודתו, נפגע בשל רשלנות ו/או הפרת חובה חקוקה של המעביד כלפיו, וככל שמדובר בעבודה פיזית יותר, כך הסיכוי כי התשובה לשאלה זו תהא חיובית – עולה.

במסגרת פקודת הנזיקין, נקבע כי לעוולת הרשלנות 3 יסודות:

(1) קיומה של חובת זהירות על המזיק כלפי הניזוק;

(2) הפרתה של חובת הזהירות קרי, התרשלות;

(3) נזק.

במאמר זה אעסוק ביסוד השני הקיים בעוולת רשלנות, קרי, הפרת חובת זהירות, ואפרט באילו מצבים יטה בית המשפט לקבוע כי המעביד הפר את חובת הזהירות, ובשל כך, בין היתר, התרשל.

במסגרת חובת הזהירות החלה על המעביד, מוטלת עליו חובה לנקוט כלפי עובדיו בזהירות סבירה למען ביטחונם ושלמותם הן מכוח פקודת הנזיקין, והן מכוח חוקים שונים המיועדים לטובת והגנת העובדים, כגון פקודת הבטיחות בעבודה ותקנות הבטיחות. במסגרת זו, המעביד חייב, לנקוט אמצעי זהירות המתחייבים, לפי נסיבות העניין, במטרה להרחיק כל סכנה אפשרית, ואילו ידיעת העובד לגבי הסכנה הכרוכה בעבודתו, אינה משחררת את המעביד לנקוט אמצעי זהירות אלה.

כך לדוגמא מעביד חייב להזהיר את העובד בפני סכנות הכרוכות בעבודתו והצפויות לו, לספק לו ציוד תקין ונאות, ולהדריך אותו בעניין ההיבטים הקשורים בהגנה מפני סיכונים, ובעניין שימוש, הפעלה ותחזוקה של מכונות המצויות בעבודה, באופן המקנה לו בקיאות ברמה סבירה, בהתאם לתפקידו במקום העבודה ולסיכונים להם הוא חשוף. חוסר אזהרה ו/או פיקוח ו/או הדרכה של המעביד כלפי העובד, עשויה להוות רשלנות מצד המעביד.

דוגמאות של פסקי דין שנתנו בתקופה האחרונה בנושא

בית המשפט השלום בנצרת קיבל לאחרונה תביעה של עובדת שעבדה כאופה במאפייה שנחתכה בידה במהלך עבודתה ממעבד לחיתוך בצק, וחייב את מעבידה לשלם לה פיצוי בסך של 450,000 ₪. בית המשפט קבע בעניין זה, כי המעביד הפר את חובתו לספק לה ציוד מגן תקין ותקני על מנת להגן עליה מפני הסכנות הצפויות בזמן הכנת הבצק באמצעות המעבד.

בית המשפט השלום בחיפה קיבל לאחרונה תביעה של איש תחזוקה שעבד במפעל בקצרין, שידו נתפסה ונמחצה במכונה אותה התבקש לתקן במהלך עבודתו, וחייבה את המעביד לשלם לו פיצוי בסך של 485,000 ₪. נקבע בעניין זה, כי העובד לא היה מוסמך לתקן את המכונה ממנה נפגע, וכי דרישתו של המעביד ממנו לבצע את התיקון בה היה הפרה בוטה של חובת הזהירות המוטלת עליו.

בית המשפט השלום בחדרה קיבל לאחרונה תביעה של קב"ט שעבד באבטחה בקניון בחדרה, לאחר שהוא התבקש במהלך עבודתו לפנות פסולת ומנועי מזגנים ישנים מגג הקניון, וכאשר ביצע זאת, החליק אחד המנועים על ידו, ובשל כך העובד קרע גיד ושבר סחוס. בית המשפט חייב את המעביד לשלם לעובד פיצוי בסך של 173,145 ₪, וקבע, כי הרמת מזגן שמשקלו נע בין 30-50 ק"ג, יוצרת סיכון בלתי סביר שהמעביד היה יכול למנוע באמצעים סבירים וזולים, כגון שימוש בציוד שינוע, אשר היה חוסך מהעובד נזק גוף כתוצאה מהרמת משא זה. 

קיימים מקרים, בהם בתי המשפט מייחסים לעובד "אשם תורם" לתאונה שאירעה. לדוגמא, במקרים בהם נקבע כי העובד פעל בניגוד להנחיות שקיבל. יחד עם זאת, גם במקרים כאלה, ייטה בית המשפט לייחס למעביד את מירב האחריות לתאונה.

כך למשל, בית המשפט השלום בקריית גת קיבל תביעה של עובד שעבד כמרכיב פיגומים, לאחר שנחבל בברכו בשל נפילה לבור שלא היה מכוסה בעת שסחב דיקט, וחייב את המעביד לשלם לו פיצוי של 166,300 ₪ שמתוכם הופחתו 10%, אותם ייחס בית המשפט לעובד כאשם תורם, משום שבעת שאירעה התאונה, העובד הרים את הדיקט מבלי להסתכל לאן הוא הולך ומבלי להנמיך את מבטו לקרקע, ולכן נפל לבור.

יחד עם זאת, גם במקרה זה, ייחס בית המשפט את מירב האחריות למעביד, וקבע כי מעביד חייב לצפות כי תאונת עבודה עשויה להתרחש עקב רשלנות של העובד, ועליו לנקוט באמצעים למניעתן.