כיצד בית המשפט קובע אם הייתה רשלנות רפואית?

כאשר בית המשפט דן בתביעת רשלנות רפואית, השאלות המרכזיות אשר מתעוררות בדרך כלל על מנת לייחס אחריות לרופא אשר טיפל בחולה, הן האם הרופא חרג מנורמות התנהגות של רופא סביר, ובאילו אמצעי זהירות הוא נקט כדי להבטיח את שלומו של החולה. ככל ויוכח בפני בית המשפט על פי כלל הראיות והעדויות המוצגות בפניו (כגון – תיעוד רפואי, עדויות ומומחים רפואיים) כי הרופא חרג מהנורמות ולא דאג לשלום החולה, עשוי בית המשפט לקבוע כי הרופא התרשל.

תשובה לשאלה זו נבחנת בהתאם להוראות עוולת הרשלנות הקבועה בסעיפים 35-36 לפקודת הנזיקין, שמכוחם נקבעו שלושה מבחנים:

(1) חובת זהירות מושגית וקונקרטית;

(2) הפרת חובת זהירות על-ידי סטייה מסטנדרט התנהגות סבירה;

(3) התרחשותו של נזק וקיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק.

להלן נדון בקצרה בשלושת מבחנים אלה, ונביא דוגמאות מה בין היתר בוחן בית המשפט במסגרתם:

(1) חובת זהירות מושגית וקונקרטית:

חובת הזהירות המושגית : נבחנת השאלה האם קיימת חובת זהירות על סוג מסוים של מזיק כלפי סוג מסוים של ניזוק, ללא קשר למקרה ספציפי. בעניין זה נקבע בפסקי דין רבים כי על רופא מוטלת חובת זהירות מושגית כלפי החולה, והוא צריך לקחת בחשבון כי המטופל על-ידו עלול להיפגע אם הוא לא ינקוט באמצעי זהירות סבירים, וכי  אין משמעות באם המטופל פנה מיוזמתו אל הרופא או שהמטופל הופנה לרופא בעת שלא התלונן על כל בעיה רפואית אצלו. שכן, בשני המצבים אלה, מוטלת על הרופא חובת זהירות מושגית לנקוט כלפיו באמצעי זהירות סבירים, אין משמעות על האופן שבו נוצר הקשר בין הרופא למטופל. 

חובת הזהירות הקונקרטית: 

בחובת הזהירות הקונקרטית נבדקת השאלה האם חלה חובת זהירות על הרופא במקרה הספציפי כלפי ניזוק על פי נסיבות המקרה הספציפי, וזאת על פי מבחן הנקרא "מבחן הציפיות" הבוחן האם רופא סביר יכול היה לצפות בנסיבותיו המיוחדות של אותו מקרה את התרחשות הנזק, שכן, רק בגין סיכון שאינו סביר מוטלת חובת זהירות קונקרטית. 

(2) הפרת חובת זהירות על-ידי סטייה מסטנדרט התנהגות סבירה:

בהנחה ובית המשפט קבע כי חלה חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הנו בוחן בשלב זה את השאלה - האם הרופא והצוות הרפואי שטיפל בחולה, החל מיום קבלתו לאשפוז, נקט בכל אמצעי הזהירות הנדרשים בנסיבות העניין, והאם הוא פעל בהתאם לנהלים ולנורמות המקובלות בנסיבות הספציפיות של המקרה. מבחן זה נבדק על פי כלל הראיות והעדויות המובאות בפניו בית המשפט, לרבות ובעיקר חוות דעת רפואיות, ובוחן, בין היתר, את השאלות הבאות:

האם הרופא המטפל לקח אמנזה מספקת? 

בשלב הראשון של הטיפול הרפואי, על הרופא המטפל לערוך מול החולה בירור על מנת לאבחן ממה הוא סובל. במסגרת זאת, על הרופא לברר מול החולה, בין היתר, מה היו הסימנים שהביאו לתלונותיו, לרבות היסטוריה רפואית, על מנת לדעת באם יש צורך לנהוג בזהירות יתר בפרוצדורה הרפואית הנדרשת, ולבצע את הבדיקות הנדרשות, וכן לתעד את המידע שנמסר לו מהחולה המעיד כי ביצע את האבחון הנדרש, לאחר מכן לקבוע טיפול מתאים לחולה. 

ככל שימצא בית המשפט כי לא היה תיעוד מספק של האבחון הראשוני, יטה בית המשפט לקבוע כי לא בוצע לחולה אבחון כנדרש וכנהוג. 

האם הרופא המטפל התייעץ עם רופא בכיר במהלך הניתוח?

לעיתים קרובות ניתוחים ופרוצדורות רפואיות נעשות על-ידי רופאים שאינם רופאים בכירים – כגון רופאים מתמחים, ולכן, מקובל כי כאשר מתעוררים במהלך הניתוחים קשיים או סיבוכים או התארכות ניכרת של זמן הניתוח, להזעיק למקום מנהל מחלקה או רופא בכיר אחר "בזמן אמת" למתן עזרה או התייעצות. לכן, ככל שרופא זוטר ביצע ניתוח שהסתבך, אך הוא נמנע מלהזעיק רופא בכיר, עשוי בית המשפט לראות בכך כחריגה מנורמות התנהגות של רופא סביר. 

האם הרופא המטפל ביצע בדיקה משמעותית לחולה טרם שחרורו?

קיימים מקרים בהם הנזק הרפואי מתרחש לא במהלך הניתוח או במהלך אשפוזו של  החולה בבית החולים, אלא לאחר שחרורו הביתה. לכן, על הרופא שביצע את הניתוח לחולה, לערוך בדיקה מהותית/משמעותית לחולה שניתח ולתעד זאת טרם שחרורו הביתה. ככל שבית המשפט לא ימצא בתיק הרפואי של החולה, תיעוד לכך כי הרופא המטפל בדק את החולה לאחר הניתוח וטרם שחרורו הביתה, יטה הוא לראות בכך כחריגה מהנורמות הרפואיות המקובלות. 

3. התרחשותו של נזק וקיומו של קשר סיבתי בין הפרת החובה לנזק

דרישת הקשר הסיבתי נחלקת לשתיים:קשר סיבתי עובדתי, וקשר סיבתי משפטי.

קשר סיבתי עובדתי: בודק את הקשר בין אשמת הרופא לבין הנזק שממנו סובל החולה, ובמסגרתו נבחן מבחן "האלמלא" – בו נשאלת השאלה האם אלמלא התרשלותו של הצוות הרפואי, היה נגרם הנזק לחולה. 

ככל שקשר סיבתי זה מתקיים, בוחנים את שאלת קיומו של קשר סיבתי משפטי, בו נבחנת השאלה - האם בגין אותו סיכון שגרם עובדתית לנזק לחולה, ראוי להטיל חבות בנזיקין על הרופא, והאם על הרופא היה לחזות את הנזק שנגרם לחולה. 

בנוסף בית המשפט בוחן באמצעות חוות דעת רפואיות – האם מעשיו ו/או מחדליו של הרופא, אשר הפר את חובתו כלפי החולה גרמו לחולה נזק ונכות.