מתי נכנס לתוקף הסכם פונדקאות?

תנאי שני ולא פחות חשוב עבור עריכת הסכם פונדקאות הוא ששני ההורים המיועדים יהיו איש ואישה הנחשבים בני זוג, בגירים ותושבי ישראל. על אף שנראה, כי מדובר על דרישה אלמנטרית ובסיסית, הרי שבשנים האחרונות עולות תהיות רבות לגבי התוקף הדמוקרטי והמוסרי שלה.

תנאי שלישי המצוין בחוק הסכמים לנשיאת עוברים בתור קריטריון לאישור הסכם פונדקאות קשור לאם הנושאת בלבד. על פי החוק, על האם הנושאת להיות בגירה ותושבת ישראל שאינה נשואה ושאינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים.

אף על פי כן, במסגרת התנאי הזה דווקא רשאית וועדת האישורים לאשר התקשרות עם אם נושאת שהיא אישה נשואה, אך ורק במידה והוכח, כי לא עלה בידי ההורים המיועדים להתקשר בהסכם לנשיאת עוברים עם אם נושאת שאינה נשואה. על גיל האם הנושאת להיות מתחת ל-38 ומעל 22, חל איסור על גיוס אם נושאת שעברה יותר משני הליכי נשיאת עוברים או כזו שעברה יותר מארבע לידות, על האם הנושאת להיות במצב בריאותי תקין ועליה להוכיח, כי הרתה בעבר וכי היא מגדלת ילד אחד לפחות. תנאים אחרים התקפים עבור האם הנושאת כוללים, בין היתר, שהיא נמצאת שנה לאחר הלידה האחרונה, אינה נמצאת בעיצומו של משבר אישי מכל סוג והיא עומדת בדרישות בריאות המפורטות באופן ספציפי על ידי הועדה. 

קרבת משפחה ודתה של האם הנושאת

יש עוד מספר תנאים חשובים לצורך קיום הסכם פונדקאות. אחד התנאים הוא שהאם הנושאת היא אינה קרובת משפחה של אחד מן ההורים המיועדים. בחוק נקבע, כי קרובת משפחה מוגדרת בתור אם, בת, נכדה, אחות, דודה, בת דוד או בת דודה, למעט קרבת משפחה בדרך של אימוץ. עוד דורשת ועדת האישורים הצהרה של האם הנושאת, כי אין כל קרבת משפחה, בין אם באמצעות קרבת דם ובין אם באמצעות נישואין, בינה לבין ההורים המיועדים.

מבחינה דתית, החוק קובע תנאי על פיו האם הנושאת צריכה להיות בת דתה של האם המיועדת, אלא אם כל הצדדים הם לא יהודים וישנה חוות דעת התומכת בסטייה של הועדה מהתנאי הזה. לבסוף, החוק מגביל הליך פונדקאות למקרים בהם הזרע המשמש להפריה חוץ גופית הוא של האב המיועד והביצית היא לא של האם הנושאת. 

נהוג להתייחס אל התנאים הקובעים מתי הסכם פונדקאות נכנס לתוקף בתור גורם מגביל, אך זו טעות; הנושא של פונדקאות הוא כל כך מקיף ורגיש ולכן התנאים הללו הם חלק בלתי נפרד מההתנהלות הציבורית התקינה.