תאונת דרכים שהיא גם תאונת עבודה – מתי?

במידה והתאונה קרתה לאחר סטייה מהדרך הרגילה שבה עובר הנפגע בדרכו מביתו לעבודה או חזרה, יתקשה הנפגע להוכיח את נכונות התביעה ובמקרים רבים התאונה לא תוכר על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה ותביעת אותו נפגע תדחה. 

כאשר מדובר בסטייה מן הדרך, המבחן הוא באם מדובר בסיכון אישי או סיכון דרך. 

במקרה שמדובר בסיכון אישי, התאונה לא תוכר כתאונת עבודה. זאת מאחר והסטייה מהדרך הרגילה, מנתקת את הקשר שבין תאונת הדרכים ומקום עבודתו של הנפגע. לאחר שתאונת דרכים מוכרת על ידי ביטוח לאומי כתאונת עבודה, על הנפגע לתבוע את דמי הפגיעה (התשלום בגין תקופת אי הכושר) ועלויות הטיפול הרפואי מהמוסד לביטוח לאומי. כשתאונת דרכים היא תאונת עבודה, ימי המחלה, ההיעדרות והטיפולים משולמים באמצעות המוסד לביטוח הלאומי. 

כמו כן, רשאי הנפגע להיבדק על ידי ועדה רפואית, על מנת שתקבע את גובה הנכות ממנו סובל כתוצאה מהתאונה. הפיצוי אשר יקבל הנפגע בסופו של דבר מהביטוח הלאומי תלוי באופן ישיר בנכות אשר תקבע לאותו נפגע. 

לוועדה הרפואית וקביעתה חשיבות מכרעת, שכן, הנכות שתקבע על ידה תחייב בהמשך את חברת הביטוח במסגרת תביעת הפיצויים שיגיש הנפגע. בפני הנפגע אפשרות נוספת והיא לבקש מבית המשפט הדן בתביעת הפיצויים, למנות מומחה רפואי אשר יקבע את נכותו כתוצאה מהתאונה. לשאלה האם עדיף לקבוע הנכות עקב התאונה באמצעות ועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי או באמצעות מומחה מטעם בית המשפט השלכות ומשמעויות רבות ועל כן, חשוב ביותר להיוועץ בעורך דין המומחה בתחום ולא לקבל החלטה שכזו באופן עצמאי. 

למשל, במקרים רבים הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי מחמירה ומקפחת את הנפגע בעוד שמומחה מטעם בית המשפט הינו ניטרלי ואובייקטיבי. אך גם כאן אין כללים קבועים וניתן למצוא מומחים אשר מיטיבים עם נפגעים ומומחים אחרים אשר מחמירים עימם על מנת לרצות את חברות הביטוח. 

בנוסף, חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט מביאה בחשבון ומשקללת אפשרות של החמרה עתידית בניגוד לוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי אשר אליה יש לפנות בשנית במקרה של החמרה, כך שבמקרה כזה, חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט תביא לקביעת נכות גבוהה יותר. 

ברם, לא ניתן לקבל 'כפל פיצוי'. מהפיצוי אשר מחושב לנפגע בידי חברת הביטוח יש לקזז את שמגיע לנפגע מהמוסד לביטוח לאומי. חשוב לדעת, כי את התביעה להכרה בתאונה ולתשלום דמי פגיעה יש להגיש בתוך 12 חודשים מיום התאונה. הפסיקה אמנם מקלה בנושא ההתיישנות במקרה של נפגע אשר הגיש את תביעתו לוועדה הרפואית באיחור של יותר משנה, ינוכה מהגמלה לה זכאי, חלק מסוים בגין כל חודש איחור. 

 לסיכום ניתן לומר, כי במרבית המקרים אכן עדיף כי נכות הנפגע תקבע בידי מומחה מטעם בית המשפט ולא הועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, ברם, מאחר ולשאלה זו השלכה כה עצומה אשר עלולה לעיתים לגרום לנזק חמור, מומלץ ביותר לא לקבל החלטות אלו לבד אלא בליווי ויעוץ של עורך דין המומחה בתחום על מנת לכלכל צעדיכם בתבונה באופן שיזכה אתכם בפיצוי הגבוה ביותר.