צוואת אדם העומד למול מותו - שכיב מרע

צוואה הינה הדרך בה יכול אדם לממש את רצונו, האחרון, בדבר שייעשה בממונו ורכושו לאחר פטירתו. החוק אשר מסדיר, בין השאר, את נושא זה של צוואות, מכונה חוק הירושה. על פי חוק זה, הנ"ל, אדם יכול לצוות את אשר יעשה ברכושו, לאחר לכתו לבית עולמו, ב-4 דרכים. 

דרך אחת והנפוצה ביותר, הינה צוואה בעדים, לפיה נערכת הצוואה בפני 2 עדים חסרי אינטרס, כאשר ניתן אף להדפיס את הצוואה. קרי, הצוואה בעדים יכולה להיערך, שלא בכתב ידו של המצווה. 

דרך נוספת, הינה צוואה בכתב, קרי הנערכת בכתב ידו של המצווה. 

דרך שלישית, הינה צוואה בפני רשות, לפיה ניתנת הצוואה על ידי המצווה, בפני למשל שופט, רשם לענייני ירושה, נוטריון ועוד.   

הדרך הרביעית והאחרונה מכונה צוואת שכיב מרע.

מהי צוואת שכיב מרע?

על פי החוק והפסיקה, עקרונית, צוואת שכיב מרע תינתן במצב בו אדם, רואה עצמו, כנמצא בפני מותו ולכן מעוניין להספיק ולצוות את רכושו. על פי הפסיקה, קיימת דרישה כי האדם, המצווה, יהא אכן שרוי, באופן אובייקטיבי, לפני מותו. 

עם זאת, קיימת אף דרישה סובייקטיבית, קרי שבחווייתו של אותו מצווה, יהא הלזה סמוך ובטוח, כי הינו חי את רגעיו האחרונים. את הצוואה, יכול השכיב מרע, לתת בעל פה, בפני שני עדים, אשר יעלו את דבריו על הכתב ויפקידו מיד את הצוואה, אצל הרשם לענייני ירושה. במידה וחלפו חודש ימים והמצווה לא נפטר, כעבור תקופה זו, צוואת השכיב מרע שנתן בטלה.

קיום צוואת שכיב מרע. באילו תנאים?

לאור התנאים המופיעים בסעיף 23 לחוק הירושה, מתי תקוים צוואת שכיב מרע, באה הפסיקה ליבנה וסידרה את התנאים, לקיום צוואה כאמור, בעל פה,  כדלהלן:

• על המצווה להיות, כשם הצוואה, שכיב מרע, קרי עומד בפני מותו.
• הצוואה נדרשת להינתן בפני 2 עדים, שעליהם להבין את שפת המצווה. עם זאת, ניתן כי הצוואה תושמע, בפני כל עד, במועד אחר. אולם, לקיום הצוואה נדרשת השמעתה, בסופו של יום, בפני 2 עדים ולא פחות.
• פרטי דבריו של המצווה ונסיבות עריכת הצוואה, ינוסחו בזיכרון דברים, אשר יישא את חתימת 2 העדים.
• את אותו זיכרון דברים, יש להפקיד אצל הרשם לענייני ירושה, כשכל הנ"ל בסמוך כמה שניתן למתן הצוואה. לפי ההלכה המשפטית, אשר נקבעה על ידי כבוד בית המשפט העליון, נפסק שאף איחור לכאורה מינורי וקצר מועד, של הפקדת הצוואה עסקינן, עלול לגרום לפסילתה. 

יצוין, כי בנוסף קיימת, כמובן, דרישה לגמירות דעתו של המצווה, קרי כוונתו ורצונו לערוך את הצוואה.

האם תקוים צוואת שכיב מרע של מתאבד?

ובכן, מסתבר שישנה אפשרות, שבית המשפט יקבל ויקיים צוואת שכיב מרע, בעל פה, שערך אותה אדם, אשר שם קץ לחייו במו ידיו. בכדי לקבוע, האם ניתן לקיים צוואה כנ"ל, נראה שיסמוך ידו, כבוד בית המשפט, על הכללים שנקבעו זה מכבר בפסיקה שהינם:

• במידה ואיומו של המתאבד, לשים קץ לחייו, סמוך לביצועו למרבה הצער, והוצאתו לפועל של המעשה האובדני, הרי ייטה בית המשפט, יותר, לקיים את צוואתו שבעל פה. מן הסתם, ככל שמתרחק, אותו איום, מן המעשה עצמו, כך בהתאם, תהא נטייתו של בית המשפט, פחות, לקיים את צוואת השכיב מרע.
• בית המשפט, יבחן אף את התנהגותו של אותו אדם, שלדיאבון הלב, שם קץ לחייו ויבדוק האם בטרם מותו, הייתה התנהגותו חריגה, ביחס להרגלו, או שבעבר. בנוסף, ינתח כבוד בית המשפט, את נסיבות כל מקרה ומקרה לגופו.
• כמו כן, יבחן בית המשפט, היטב, האם כאשר הצהיר אותו אדם, על כוונתו להשים קץ לחייו, השתמעה, מדבריו, כוונה כנה ורצינית לעשות כאשר איים.