איך מכינים צוואה?

גם ידועה בציבור נחשבת לאישה הזכאית לחלקה בירושה לכן לא פעם אנו נתקלים בסיטואציות שמטפלות צמודות של קשישים, טוענות לאחר מותם כי הן ידועות בציבור של המנוח. 

ואכן, מטפלות צמודות עונות כמעט על כל הקריטריונים: הם גרים יחדיו בדירה, רואים אותם ברחוב שלובי ידיים, הם מגיעים לכל מקום ביחד וכן הלאה.. 

כך שמטפלת שטוענת (לאחר מות הקשיש) כי גם קיימו יחסי אישות מאלצת את המשפחה בעל כורחה לפנות לבית המשפט. 

זו רק דוגמא אחת מיני רבות לבעיות שעלולות להתעורר כאשר אין צוואה המסדירה את עזבון המנוח. כתיבת צוואה ותכנון חלוקת רכוש המצווה יכולה בקלות למנוע סכסוכים משפטיים ארוכי שנים. 

החוק הישראלי מכיר בארבעה סוגי צוואות: צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות, צוואה בעל פה. 

צוואה בכתב יד חייבת להיכתב בכתב ידו של המצווה ולכלול חתימה ותאריך. 

צוואה בעדים זוהי הצוואה הנפוצה ביותר, היא יכולה להיכתב בכתב ידו של אחר או בהדפסה, כל עוד המוריש חותם עליה בעצמו בנוכחות שני עדים (שאינם זוכים בצוואה) כאשר המוריש מצהיר בפניהם שזוהי צוואתו. 

צוואה בפני רשות היא צוואה שנחתמה בפני שופט או דיין כאשר המצווה נותן את הוראות הצוואה לרשות ושם היא גם מופקדת. 

צוואה שבעל פה הינה צוואת "שכיב מרע", היא תקפה רק במקרה בו המוריש שוכב על ערש דווי והוא צלול בדעתו והוא מודיע על רצונו בנוכחות שני עדים. על העדים להעלות את הוראותיו של המוריש על הכתב. במקרה ועורך הצוואה הינו בגיל מבוגר, אנשים אשר יראו עצמם נפגעים מצוואתו יוכלו לנסות לתקוף אותה על ידי טענה של מצב בריאותי לא תקין. 

בכל מקרה של אפשרות עתידית זו כדאי להצטייד מראש בחוות דעת רפואית מפורטת המתייחסת לפרמטרים הנדרשים לקביעת מצב קוגנטיבי, לשיחה עם המצווה, לבדיקת רצונו, התרשמות ממנו וכדומה ביום עריכת הצוואה עצמה.