כיצד יש לפעול כאשר השוכר מסרב להתפנות?

שוכר שמסרב להתפנות מדירה זוהי תופעה מוכרת ושכיחה במחוזותינו אשר כבר נכתבו עליה קיתונות של דיו.

במהלך חודש דצמבר 2008 חתם שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן, על תיקון מס' 2 לתקנות סדר הדין האזרחי אשר עניינו "תביעה לפינויי מושכר", קרי קביעת הליך משפטי מזורז לפינויי מושכר, בדומה להליך סדר דין מהיר. התקנות החדשות הותקנו בעקבות דו"ח הוועדה לבחינת ייעול ההליכים המשפטיים, בראשות כב' השופטת רות רונן, בכדי לייעל ולקצר הליכים בתביעות לסילוק יד ממושכר או לפינויי מושכר שחוק הגנת הדייר (נוסח משולב), התשל"ב-1972 אינו חל עליו. לפני תיקון מס' 2, בעל נכס שהיה מעוניין להגיש תביעה לפינוי אדם, בין אם פלש לדירתו ובין אם הפר חוזה שכירות, יכול היה להגיש תביעה לפינוי הדירה בהליך מסורבל וארוך, כאשר עמדו בפניו שתי אפשרויות להגשת התביעה. 

א. הגשת תביעת פינוי בהליך של סדר דין מהיר - במסגרתו יכול היה התובע לתבוע בנוסף לסעד הפינוי גם סעד כספי. בדרך כלל הנתבע היה מקבל היתר להגיש כתב הגנה (מה שהיה הופך את התביעה לתביעה בסדר דין רגיל) והתביעה הייתה נמשכת לעיתים מספר שנים.

ב. הגשת תביעת פינוי בהליך של סדר דין מקוצר - במקרה זה, על כתב התביעה היה צריך להיתמך בראיה בכתב אודות בעלות התובע במקרקעין. במסגרת ההליך יכול היה התובע לעתור לקבלת סעד כספי, ובלבד שיש בידו ראיות לקיום חוזה, מה שהתברר בהליך של תביעה על סכום קצוב אשר אינו זקוק לשומה או להערכה, אלא ניתן לחישוב אריתמטי פשוט. למעשה, אם סכום התביעה היה מבוסס על חוות דעת מומחה או  על הערכת שמאי, התביעה לא הייתה ראויה להתברר בסדר דין מקוצר והייתה עוברת כמו באופציה א' למסלול הרגיל.

בשני המקרים, ההליך יכול היה להימשך בין שנה וחצי לשנתיים ולעיתים אף יותר.

שר המשפטים דאז, פרופ' דניאל פרידמן,  קיבל באופן חלקי את המלצות וועדת רונן, והחידוש הוא למעשה יצירת הליך משפטי נוסף, יעיל ומהיר,  ככלי בידי בעלי המקרקעין,  המכונה תביעה לפינוי מושכר.

בהתאם לתקנות החדשות,  כאשר שוכר אינו מפנה את המושכר למרות שעליו לפנותו (עקב הפרת הסכם יסודית כגון אי תשלום דמי שכירות, תום ההסכם וכו'), יכול בעל הנכס להגיש תביעה שכותרתה ע"פ תקנה 215ח תהא: "תביעה לפינוי מושכר". יחד עם הגשת התביעה, יהא על התובע להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו (תצהיר המפרט את עילות התביעה והראיות בגינן הוגשה התביעה), אסמכתאות משפטיות, אם ישנן, חוות דעת מומחה וכל מסמך אחר שעליו הוא סומך את תביעתו. 

בהתאם לתקנות החדשות, גם לכתב ההגנה מטעם הנתבע/השוכר (שיש להגישו תוך 30 ימים מיום קבלת כתב התביעה) יש לצרף את אותם מסמכים שיש לצרף לכתב התביעה קרי תצהיר עדות ראשית אסמכתאות וחוות דעת. התקנות החדשות חוסכות ועוקפות את כל ההליכים המקדמיים ומדלגות היישר ללב ליבו של שלב ההוכחות בתביעה.

בהתאם לתקנות, נקבע כי הדיון בתביעה יתקיים בתוך 30 יום מהמועד האחרון להגשת כתב ההגנה בתיק, כך שניתן בתוך 60 ימים מיום הגשת התביעה להיות לאחר דיון ההוכחות (שיסתיים ביום אחד) ולפני מתן פסה"ד, שצריך להינתן בצורה תמציתית, בתוך 14 ימים ממועד דיון ההוכחות.

במסגרת "תביעה לפינויי מושכר" ידון בהמ"ש אך ורק בסעד הפינוי, כשהסעד הכספי יכול להיתבע  לאחר מכן ללא צורך בהגשת בקשה למתן היתר פיצול סעדים.

הבשורה: במקום להמתין שנים יכול בעל הבית לקבל פס"ד לפינוי תוך חודשיים וחצי בלבד.