מהם העקרונות לפיהם יחושב הפיצוי בגין הפרת זכויות במדגמים

ע"א 3853/11

בית המשפט העליון דן בסוגיה זו, במסגרת ערעור שהגישו חברות בעלות מדגמים רשומים, על גובה הפיצוי שנפסק להן בגין הפרת זכויות במדגמים רשומים של מוטות לנשיאת דגל המיועדים להתקנה על כלי רכב, תוך קיזוזו מחובן לחברה העוסקת בייצור מוצרי פלסטיק.

השופט נ' סולברג ציין, כי סעיף 37(2) לפקודת הפטנטים והמדגמים, שעניינו בפיצויים בגין הפרת זכויות במדגמים רשומים, ואשר נוקט בלשון "דמי הנזק שיפסוק בית המשפט" - אינו מונע – על-פי לשונו ועל-פי תכליתו – פיצוי המבוסס על נזק לכאורי שנגרם לבעל הזכות במדגם (להלן גם: המעצב) – דהיינו, אבדן רווחים שניתן היה להפיק, או לחלופין פיצוי על בסיס רווחיו של המפר, כלומר, פיצוי בשל עשיית עושר ולא במשפט.

אולם, סוגיית הכללים המנחים לפיצוי בגין הפרת זכויות במדגמים רשומים, נדונה בבית המשפט העליון, בפסק דין אחד משנות הששים, שבו קבע כב' השופט י' זוסמן, כי "לא נקבע בסעיף 37(2) כל סכום מכּסימלי" לגבי דמי הנזק "כפי שיוערכו על-ידי בית-המשפט", והחזיר את הדיון לבית המשפט המחוזי לצורך המשך בירור סוגיית הנזק (ע"א 269/63 גינת נ' סידס, פ"ד י"ז (4) 2551, 2553 (1963). 

בית המשפט העליון דן אפוא בשאלה המרכזית ובשתי שאלות משנה הנובעות ממנה:

(א) השאלה המרכזית היא כאמור, מהם העקרונות לפיהם יחושב הפיצוי עבור נזקיו של המעצב, בעל הזכויות במדגמים: האם ניתן לפסוק את הפיצויים על בסיס אובדן הרווחים של המעצב, או שיש לפסוק על בסיס הרווחים שהופקו על-ידי המפר?

(ב) השאלה המשנית היא, האם הפיצוי המושתת על אובדן הרווחים יחושב על בסיס מניעת רווחים ריאליים או שמא רווחים פוטנציאליים; דהיינו – האם הפיצוי בגין הפרת המדגם יושתת על הנזקים הממשיים שנגרמו בפועל למערערות כתוצאה מאי-מכירת המוטות כמוצר נפרד (להלן: תרחיש א') או שמא על הנזקים התיאורטיים שנגרמו מאי-מכירת אותם מוטות בשילוב דגלים כחבילה אחת (להלן: תרחיש ב).

(ג) שאלה נוספת ואחרונה היא, האם יש מקום להורות על פסיקת פיצויים סטטוטוריים, דהינו – ללא הוכחת נזק, כסעד חלופי, לפי סעיף 13 לחוק עוולות מסחריות, ומהן אמות המידה לפסיקת פיצויים אלה, כשמדובר בהפרה חוזרת ונשנית של אותה זכות.

בדונו בשאלה המרכזית - עקרונות חישוב הפיצויים לנזקי המעצב, בעל הזכויות במדגמים - ציין בית המשפט העליון, כי בהעדר כללים מנחים בסוגיית חישוב הפיצוי בגין הפרת זכויות במדגמים רשומים לפי סעיף 37(2) לפקודת הפטנטים והמדגמים, בהיותה פקודה מנדטורית, ארכאית, נדרש לסקירת משפט משווה, במיוחד לדין האנגלי.

בית המשפט העליון סקר את המשפט המשווה, וציין כי הן בהתאם לדין האנגלי, הן בהתאם לדין האמריקאי, אין מניעה מלפסוק פיצוי בגין הפרת זכויות במדגם רשום על בסיס אובדן הרווחים שניתן לייחס למעצב, או על בסיס הרווחים שהופקו על-ידי המפר.

בית המשפט פסק, כי זוהי הפרשנות הראויה ליציקת תוכן בסעיף 37(2) לפקודת הפטנטים והמדגמים. פרשנות זו, גם מתיישבת עם האינטרס שבמתן הגנה עודפת לבעל הזכויות במדגם הרשום ביחס לבעל הזכויות במדגם הלא רשום. מסקנה זו ביחס לפרשנות הראויה לסעיף 37(2) לפקודת הפטנטים והמדגמים, מתחזקת גם לנוכח הדין הקנדי, המאפשר גם הוא פיצוי בגין הפרת זכויות במדגמים רשומים על בסיס אובדן הרווח של המעצב או על בסיס הרווחים שהופקו על-ידי המפר.

סקירה משפטית - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום האזרחי>>