התיישנות תביעה חוזית ‏

בית המשפט קבע, כי תביעתן של חברות ראשונים ונאות כלל ("התובעות") כנגד חברת פז תידחה על הסף בשל התיישנות ומעשה בי-דין.  

התובעות הגישו תביעת פיצויים כנגד פז, בגין עשיית עושר ולא במשפט וכן בטענה כי בפז קיים נוהג לפצות זכיינים מהן היא נוטלת את זכות ההפעלה של תחנות הדלק שלה.

בית המשפט דחה את התביעה על הסף, כאמור, הן מחמת התיישנות והן מחמת מעשה בי-דין.

התיישנות - מאחר והתביעה הוגשה בחלוף למעלה מ- 7 שנים מהמועד שנקבע על ידי פז בהודעת הסיום לסיום ההתקשרות ולפינוי התחנה. נקבע, בהתאם לע"א 9371/00 אלבשארה נ' קוסטודיה, פ"ד נו (4) 798 (2002) ("הלכת אלבשארה"), כי במקרה של הודעה על ביטול הסכם אשר בעטיה נולדת עילת תביעה – מרוץ ההתיישנות מתחיל במועד ביטול ההסכם ולא במועד סיום ההתדיינות המשפטית בשאלת תוקפה המחייב של הודעת הביטול. 

נקבע כי אמנם הלכת אלבשארה האמורה, נקבעה בנסיבות של תביעת השבה שלידתה במועד ביטולו של ההסכם, אך כוחה יפה ביחס לכל עילת תביעה לפיצויים הנולדת כתוצאה מביטולו של הסכם ולא רק בתביעת השבה. כן נקבע, כי הלכה זו נקבעה אומנם בנסיבות של "הודעת ביטול" המביאה את ההסכם לסיומו המיידי, אך כוחה יפה גם ביחס ל"הודעת סיום" בדבר סיומו של ההסכם בחלוף זמן נתון.

מעשה בי-דין – נקבע, כי פסק הדין שניתן בתביעה לסילוק יד, עסק בשאלות זהות לשאלות בהן עוסקת התביעה הנדונה, דהיינו – בשאלה האם זכות ההפעלה של התחנה הינה נכס של התובעות; בשאלה האם לתובעות זכות לקבל פיצוי בגין נטילתו של אותו נכס; וכן בשאלה ביחס לתוקפם של סעיפים שונים בחוזים שנכרתו בין הצדדים, הקובעים כי לפז קיימת הזכות לסיים את ההתקשרות בכל עת, ללא תנאי וללא סיבה. 

שאלות אלו נדונו והוכרעו בתביעה לסילוק יד, באופן המקים מעשה בי-דין ביחס לתביעה דנן – השתק עילה ולמצער השתק פלוגתא.

*סקירה משפטית - פרסום כל החידושים המשפטיים בתחום האזרחי>>